Page 576 - MOTIV-YEMY BERESHIT.MOTIV-YEMY BERESHIT.1A
P. 576
Pg: 576 - 18-Front 21-10-20
האוצרות האבודים
ַי ֲע ֹקב הביט אל עבר בנו הבכור כמביט במשוגע" :הלא בניך ,בניי
הם" ,אמר מבטו הנוקב" .לא ירד בני עמכם! כי אחיו מת והוא לבדו
נשאר ,וקרהו אסון בדרך אשר תלכו בה ,והורדתם את שיבתי ביגון
שאולה" ,אמר ַי ֲע ֹקב ופנה בבכייה לשוב לחדרו.
קול בכי תינוקות עלה בביתַ .י ֲע ֹקב הופרע מלימודו התדיר .הרוח
הנכאה ששרתה עליו בעשרים ושתיים שנים האחרונות התגברה
בגלל צרת ִׁש ְמע ֹון .עייפות וייאוש מילאו את ימיו ,דכדוך שהתגבר
חמש שנים לאחר אבדת י ֹו ֵסף ,בהילקח אביו ִי ְצ ָחק מעימו .היה
קושי להבין את לימודו עקב חלישות הדעת שתקפה אותו באובדן
בנו יקירו .כל עת שאביו היה עדיין בחיים היה אביו מנתק אותו
ממחשבותיו על יגונו ומדביקו בלימוד רצון השם; מאז שנפטר
ִי ְצ ָחק ,העצב גבר.
דלת החדר נפתחהׂ ֶ .ש ַרח ,בתו של ָא ֵׁשר ,נכנסה אל סבה להגיש
לו את ארוחת הצוהרייםׂ ֶ " .ש ַרח הקטנה" ,חשב ִי ְ ׂש ָר ֵאל" ,מנסה בכל
עת לרומם את רוחי ,תמיד החיוך פרוש על פניה"ִ .י ְ ׂש ָר ֵאל הביט
בפני נכדתו ,מחפש את החיוך שתמיד מנסה לעודד ולעיתים מצליח
קמעה ואפילו רק לשניות ספורות .הפנים המחייכות נראות כבויות
ועצבות.
"מה לך ֶ ׂש ַרח ,חמדתי? מדוע פנייך נפולות?" שאל ִי ְ ׂש ָר ֵאל בכאב.
דמעה נשרה מפני הילדה" :מה אומר לך סבא? כולם רעבים,
הילדים הקטנים לא מפסיקים לבכות ,והאמהות הצעירות
מתמקמקות ברעב .אין לאימהות חלב להניק את עולליהן ,ואי
אפשר למצוא מזון בשום מקום .התבואה שהביאו מ ִּמ ְצ ַר ִים כמעט
כלתה כליל .אנחנו מקבלים כמויות מזון שאינן מספיקות אפילו
לתינוק .כבר אין כוח להמשיך לסחוב ככה את החיים .כל הפנים
כבויות ושדופות .אהה ...השם יעזור ,"...נאנחה ֶ ׂש ַרח מעומק הלב.
ִי ְ ׂש ָר ֵאל הביט ב ֶ ׂש ַרח בכאב ,מבין כי חייב הוא לעשות מעשה:
"תקראי בבקשה לבניי שייכנסו אליי".
576
