Page 583 - MOTIV-YEMY BERESHIT.MOTIV-YEMY BERESHIT.1A
P. 583

‫‪Pg: 583 - 19-Front 21-10-20‬‬

‫ימי בראשית‬

‫" ָּב ַלע ָו ֶב ֶכר ְו ַא ְׁש ֵּבל ֵּג ָרא ְו ַ ֽנ ֲע ָמן ֵא ִחי ָורֹא ׁש ֻמ ִּפים ְו ֻח ִּפים ָו ָ ֽא ְר ְ ּד"‪,‬‬
                                                                  ‫ענה ִּב ְנ ָי ִמין‪.‬‬

                            ‫י ֹו ֵסף חייך‪" :‬שמות מוזרים קמעה"‪ ,‬אמר‪.‬‬
‫"כולם על שם אחי הם"‪ ,‬אמר ל ָצ ְפ ַנת ַּפ ְע ֵנ ַח והחל לפרש שמות‬

                                                                          ‫בניו‪.‬‬
‫י ֹו ֵסף חש רעד עובר בגופו‪ ,‬חש בעיניו גל גואה העומד לפרוץ‬
‫להרוס את תוכניותיו‪" :‬עדיין לא הגיעה העת!" ציווה לעצמו‪.‬‬
‫ָצ ְפ ַנת ַּפ ְע ֵנ ַח הסתובב על מקומו‪" :‬תיכף אשוב"‪ ,‬אמר‪ ,‬חש את‬
‫קולו הרועד‪ָ .‬צ ְפ ַנת ַּפ ְע ֵנ ַח יצא בריצה מהחדר‪ ,‬משאיר את האחים‬

                                            ‫הנדהמים עומדים על מקומם‪.‬‬
‫"מההתחלה הוא נראה לי קוקו"‪ ,‬לחש ִׁש ְמע ֹון ל ֵל ִוי‪ ,‬בראותו את‬

      ‫שליט ארץ ִּמ ְצ ַר ִים יוצא בריצה מהחדר בלי סיבה נראית לעין‪.‬‬

‫י ֹו ֵסף נכנס לחדר משכבו‪ ,‬טרק אחריו את הדלת‪ ,‬פרץ של בכי שטף‬
‫את עיניו‪ ,‬חש שכל רצונו הוא לחבוק את אחיו בזרועותיו‪ ,‬להתגלות‬
‫להם‪" .‬עדיין לא!" אמר לעצמו‪" ,‬אני חייב שהם יבררו בתוכם את‬

                   ‫העניין! שהם יוכיחו כי עשו תשובה על מכירתי!"‬
‫"סליחה"‪ ,‬אמר ָצ ְפ ַנת ַּפ ְע ֵנ ַח בכניסתו לחדר האוכל‪" ,‬נזכרתי‬

                                   ‫במשהו חשוב שהייתי חייב לעשות"‪.‬‬
‫האחים הנהנו לשליט המוזר שמתנהג בצורה לא הולמת אדם‬

                                                                       ‫ברמתו‪.‬‬
‫"בואו נשב לאכול"‪ ,‬אמר לאחים והחווה לכיוון השולחן‪" .‬אשתי‬
‫ובניי יישבו אף הם לאכול עימנו‪ ,‬אך על שולחן נפרד‪ ,‬אם זה לא‬
‫מפריע לכם"‪ ,‬אמר ָצ ְפ ַנת ַּפ ְע ֵנ ַח לאחים המסירים במהירות את‬
‫פניהם מלראות את אשת האיש ההדורה בצניעות‪ ,‬המתיישבת יחד‬

                              ‫שני ילדיה על יד שולחן הערוך לשלושה‪.‬‬
‫"איך אנחנו נשב?‪ "...‬אמר ָצ ְפ ַנת ַּפ ְע ֵנ ַח כחוכך בדעתו‪ .‬ידו הרימה‬
‫גביע כסף מפואר המשובץ באבני חן‪ .‬אצבעו הקישה על הגביע‪ ,‬קול‬
‫צליל קל עלה מהגביע‪" .‬מוזר‪ ,"...‬אמר כמדבר לעצמו‪" ,‬אני חשבתי‬

‫‪583‬‬
   578   579   580   581   582   583   584   585   586   587   588