Page 277 - LEEHOV - TO LOVE.LEEHOV - BOOK
P. 277

‫‪Pg: 277 - 9-Front 22-03-31‬‬

‫התפילה על הילדים‬                              ‫לאהוב‬

‫אין איש אשר אינו מתחנך וגדל על ברכי ספריו הנפלאים אשר תפסו את מקומם בכותל‬
                                                   ‫המזרח של ארון הספרים היהודי!"‪...‬‬

‫ללמדנו‪ ,‬כי בלי תפילות ‪ -‬לא ניתן להשיג מאומה‪ ,‬ואילו באמצעותן ‪ -‬אין גבול להישגים‬
                                                                     ‫אליהם ניתן להגיע!‬

                                               ‫השיר שהצמיח גדולי ישראל‬

‫בתקופה בה ערכו האחים הקדושים‪ ,‬רבי אלימלך ורבי זושא‪ ,‬את גלותם הנודעת‪ ,‬הגיעו‬
‫פעם אל הכפר ביאלא‪ ,‬הסמוך לעיר לעלוב‪ ,‬במדינת פולין‪ְּ .‬בתּוָרם אחר אכסניה נאותה‪,‬‬
‫אשר בצילה יוכלו להחליף כוח אחרי מספר ימי נדודים מפרכים‪ ,‬דפקו על דלת אחד‬
‫הבתים‪ ,‬אשר המזוזה שעל פתחו העידה‪ ,‬כי דייריו יהודים‪ .‬את הדלת פתח בפניהם‬
‫ילד קט בעל פנים מאירים‪ ,‬אשר אור הקדושה שהיה נסוך עליהם הפעים את האחים‬

                                                         ‫הקדושים והרטיט את ליבותם‪.‬‬

‫לאחר ששמעו מפי הינוקא‪ ,‬כי הוריו נסעו העירה ואמורים תיכף לשוב‪ ,‬נתישבו בחצר‬
‫להמתין לשובם‪ .‬ואכן‪ ,‬לא ארכה השעה‪ ,‬עד ששבו בעלי הבית והזמינו את האורחים‬
‫להתארח בצל קורתם‪ .‬בעת שהותם‪ ,‬המשיכו האחים הקדושים להתבונן בדמות הקורנת‬
‫של הפעוט‪ ,‬והתפעלותם הלכה וגברה‪ .‬בד בבד‪ ,‬עקבו גם אחרי אבי הילד‪ ,‬בניסיון‬
‫להבין במה זכה בילד קדוש שכזה‪ ,‬אך הליכותיו היו פשוטות לגמרי‪ .‬משביקשו להמשיך‬
‫בדרכם לא היה האב נוכח‪ .‬מצאו להם האחים הקדושים‪ ,‬איפוא‪ ,‬שעת כושר וביקשו מן‬
‫ה ֵאם‪ ,‬כי תואיל לפרט בפניהם את הנהגותיו המיוחדות של בעלה בתורה ובעבודת ה'‪.‬‬

‫נדהמה בעלת הבית מן השאלה והשיבה בתום‪ :‬אכן‪ ,‬יהודי טוב וישר הוא בעלי‪ ,‬אך‬
‫מעולם לא ראיתי אצלו שום גינונים מיוחדים‪ .‬לא חכם גדול הוא בתורה‪ ,‬לא מצויין‬

  ‫בעבודת ה' ואף ביראת שמים יש טובים ממנו‪ .‬יהודי פשוט הוא‪ ,‬כשאר יהודי הכפר‪.‬‬

‫"בכל זאת"‪ ,‬המשיכו האחים הקדושים להפציר‪" ,‬נסי נא להיזכר‪ ,‬אם ראית בו פעם‬
                                   ‫משהו יוצא מן הכלל‪ ,‬אשר משך את תשומת ליבך"‪.‬‬

‫לאחר מחשבה‪ ,‬השיבה בעלת הבית‪" :‬אכן‪ ,‬נזכרתי! קיימת אצלו הנהגה אחת נאצלת‬
‫ומיוחדת במינה‪ :‬בסעודה השלישית של שבת‪ ,‬כאשר הוא מזמר את הפיוט "יצוה צור‬
‫חסדו" ומגיע לתיבות‪" :‬ויזכו לראות בנים ובני בנים עוסקים בתורה ובמצוות"‪ ,‬הוא‬
‫מזיל דמעות ומבטא את המילים מתוך תחנונים אין קץ לפני אבינו שבשמים‪ ,‬שיזכה‬
‫לבן הגון וכשר‪ ,‬אשר כמאמר הפיוט יעסוק אך ורק בתורה ובמצוות ויעשה נחת רוח‬
‫לבורא יתברך שמו‪ .‬לא אחת‪ ,‬שוקע הוא במין עילפון מרוב בכיות ותחנונים‪ ,‬ואני‬

                                                                       ‫נאלצת לעוררו!"‪.‬‬

‫‪277‬‬
   272   273   274   275   276   277   278   279   280   281   282