Page 272 - MOTIV_avotenu_mincha arvit.MOTIV_avotenu_mincha arvit.1A
P. 272

‫‪Pg: 272 - 5-Front 22-02-23‬‬

‫‪ 268‬שויתי היו֊ נלגדי תמיד חסר‬

   ‫ְי ֵהא ְׁש ָל ָמא ַר ָּבא ִמן ְׁש ַמ ָ ּיא‪( .‬עונים‪“ :‬חיים‬
   ‫ושבע") ַח ִּיים ְו ָ ׂש ָבע ִוי ׁש ּו ָעה ְו ֶנ ָח ָמה ְו ֵׁשי ָז ָבא‬
   ‫ּוְרפ ּו ָאה ּו ְג ֻא ָּלה ּו ְס ִלי ָחה ְו ַכ ָּפָרה (עונים‪“ :‬ורווח‬
   ‫והצלה") ְו ֶר ַוח ְו ַה ָ ּצ ָלה (עונים‪ :‬לנו ולכל עמו ישראל) ָלנ ּו‬

       ‫ּו ְל ָ֯כל ַע ּמ ֹו ִי ְ ׂשָר ֵאל ְו ִא ְמר ּו ָא ֵמן‪ .‬אמן‬

  ‫ע ֹו ֶ ׂשה ׁ ָשל ֹום (עונים‪ :‬ברוך עושה השלום בעולמו)‬

   ‫(בעשרת ימי תשובה‪ַ :‬ה ָּׁשל ֹום) ִּב ְמר ֹו ָמיו‪ .‬ה ּוא‬
   ‫ְּב ַר ֲח ָמיו ָהַר ִּבים ַי ֲע ֶ ׂשה ָׁשל ֹום ָע ֵלינ ּו‪ְ .‬ו ַעל ָּ֯כל‬

          ‫ַע ּמ ֹו ִי ְ ׂשָר ֵאל ְו ִא ְמר ּו ָא ֵמן‪ .‬אמן‬

    ‫נהגנו כשהחזן מאריך קצת בברכו אומרים הקהל בלחש “בריך שמיה‬
                               ‫דמאריה עלמא"‪.‬‬

    ‫ואומר‪ָּ :‬בְרכ ּו ֶאת ְי ֹה ָו֊  ‪ַ ,օ‬ה ְּמ ֹבָר ְך‪:‬‬
  ‫ועונים‪ָּ :‬בר ּו ְך ְי ֹהָו֊ ‪ַ ,օ‬ה ְּמ ֹבָר ְך ְלע ֹו ָלם ָו ֶעד‪:‬‬
  ‫וחוזר‪ָּ :‬בר ּו ְך ְי ֹהָו֊ ‪ַ ,օ‬ה ְּמ ֹבָר ְך ְלע ֹו ָלם ָו ֶעד‪:‬‬
   267   268   269   270   271   272   273   274   275   276   277