Page 490 - MOTIV_avotenu_mincha arvit.MOTIV_avotenu_mincha arvit.1A
P. 490

‫‪Pg: 490 - 8-Back 22-02-23‬‬

‫ופת‬  ‫שויתי יהו֊ נלגדי תמיד‬                                                                    ‫‪486‬‬

     ‫ְו ִי ְת ַנ ֵּ ׂשא‪ְ .‬ו ִי ְת ַה ָ ּדר‪ְ .‬ו ִי ְת ַע ֶּלה‪ְ .‬ו ִי ְת ַה ָּלל ְׁש ֵמ ּה‬
     ‫ְ ּד ֻק ְד ָׁשא ְּב ִרי ְך ה ּוא‪( .‬עונים‪ :‬אמן) ְל ֵעי ָּלא ִמן‬

     ‫ָּ֯כל ִּבְר ָכ ָתא‪ִׁ .‬שיָר ָתא‪ִּ .‬ת ְׁש ְּב ָח ָתא ְו ֶנ ָח ָמ ָתא‪.‬‬

        ‫ַ ּד ֲא ִמיָרן ְּב ָ ֽע ְל ָמא ְו ִא ְמר ּו ָא ֵמן‪( .‬אמן)‬

                ‫קריאת שמע וברכותיה‬

                   ‫נהגו לומר “והוא רחום" באריכות ובנעימה‬

     ‫ְוה ּוא ַרח ּום ְי ַכ ֵּפר ָע ֹון ְולֹא ַי ְׁש ִחית‬
     ‫ְו ִהְר ָּבה ְל ָה ִׁשיב ַא ּפ ֹו‪ְ .‬ולֹא־ ָי ִעיר‬
     ‫ָּ֯כל־ ֲח ָמת ֹו‪ְ :‬י ֹה ָו֊  ‪ ,օ‬ה ֹו ִׁשי ָעה‪.‬‬

          ‫ַה ֶּמ ֶל ְך ַי ֲע ֵננ ּו ְבי ֹום־ ָ֯קְר ֵאנ ּו‪:‬‬

     ‫ואומר החזן‪ָּ :‬בְרכ ּו ֶאת ְי ֹה ָו֊  ‪ַ ,օ‬ה ְּמ ֹבָר ְך‪:‬‬

      ‫נהגנו בשעה שהשליח מאריך בברכו אומר הקהל הנוסח הזה בשקט‪:‬‬
     ‫ִי ְׁש ַּת ַּבח ְו ִי ְת ָּפ ַאר ְׁשמ ֹו ֶׁשל ֶמ ֶל ְך ֲמ ְל ֵכי ַה ְּמ ָל ִכים הקב"ה‪,‬‬
     ‫ֶׁשה ּוא ִרא ׁש ֹון ְוה ּוא ַא ֲחר ֹון ּו ִמ ַּב ְל ָע ָדיו ֵאין ֱאלֹ ִהים‪ְ ,‬י ִהי ֵׁשם‬
   485   486   487   488   489   490   491   492   493   494   495