Page 64 - MOTIV_avotenu_mincha arvit.MOTIV_avotenu_mincha arvit.1A

‫‪Pg: 64 - 1-Front 22-02-23‬‬

‫ס‬ ‫שויתי היו֊ נלגדי תמיד‬ ‫‪60‬‬

‫הנמגי הוידוי ונפילת איפם‬

‫בתפילת מנחה גדולה לא נהגנו לומר וידוי "ונפילת אפים" (ראה אם‬

‫למסורת ‪)5‬‬

‫מנהגנו לומר את הוידוי בלחש גמור ומרכינים מעט את הגוף‪( .‬משולחן‬

‫אבותינו א‪ ,‬קכח)‬

‫מנהגנו לומר בנוסח הוידוי "אבל חטאנו אנחנו ואבותינו" ותו לא‬
‫במראכש והדרום נהגו בצום י"ז בתמוז‪ ,‬צום גדליה ובצום עשרה בטבת‬
‫אם לא חל בערב שבת‪ ,‬לומר גם במנחה התחנונים בסדר הבא‪ :‬על ידי‬
‫רחמיך הרבים וכו' או וארץ שפל וכו'‪ ,‬ויעבור‪ ,‬אנשי אמונה‪ ,‬תמהנו‪ ,‬דניאל‬
‫איש חמודות‪ ,‬אלהינו וכו’ אל תעש עמנו כלה‪ ,‬אנא ה’‪ ,‬אשמנו מכל עם‪,‬‬
‫לעינינו‪ ,‬עזרא הסופר‪ ,‬אח"כ אומר נפילת אפים ו"אבינו מלכנו אבינו‬

‫אתה" (ומדלגים על הקינות שבאמצע) (ראה סידור אבותינו השלם)‪.‬‬
‫אך בשאר הערים נהגו לומר רק וידוי ונפילת אפיים כבכל יום‬

‫אלו הימים שאין נופלים על פניהם‪ ,‬ערב ר"ח‪ ,‬ר"ח‪ ,‬כל חדש ניסן‪,‬‬
‫י"ד באייר‪ ,‬ל"ג לעומר‪ ,‬מר"ח סיון עד י"ב בו‪( ,‬ובמרוקו נהגו עד י"ד‬
‫ועד בכלל (נהגו העם)) ט’ באב‪ ,‬ט"ו באב‪ ,‬ערבי חגים ושבתות‪,‬‬
‫ממוצאי יום כפור עד סוף חודש תשרי‪( ,‬ב בחשוון)‪ ,‬ז חשוון‪ ,‬חנוכה‪,‬‬

‫אם למסורת‬

‫בתפילת מנחה גדולה לא נהגנו לומר וידוי "ונפילת אפים" כי בזה‬ ‫ ‪5‬‬

‫צריך הרבה כוונה וישוב הדעת‪ .‬ובאותו הזמן האנשים טרודים וממהרים לפרנסתם‪.‬‬

‫"במראכש" רובם נהגו לומר רק הוידוי "ויעבור" ואח"כ אומר תתקבל (כ"י אם למסורת‬

‫משולחן אבותינו א‪ ,‬קצח)‪.‬‬