Page 159 - MOTIV-MALCHUT SHLOMO.MOTIV-MALCHUT SHLOMO.1A

‫‪Pg: 159 - 5-Back 21-10-20‬‬

‫מלכות שלמה‬

‫פרק יט‬

‫תועפות ראם‬

‫השומרים הניצבים על דלתות המלך פתחו אותן לרווחה לפני בניהו‪,‬‬
‫מביטים אליו באהבה רבה‪ .‬החיוך הנסוך על פני בניהו הקרין אף הוא‬
‫אהבה לאנשיו העושים את מלאכתם בכובד ראש הראוי‪ .‬גילו המבוגר‬
‫מאוד לא ניכר בהליכתו הזריזה ובמחשבתו הצלולה והבהירה‪ .‬בגדיו‬
‫ההדורים עוטים את גופו היצוק כפלדה‪ ,‬אך נותנים את ההרגשה כי‬
‫איננו מקפיד על לבושו‪ .‬המלך לא נשא עיניו מהכתבים שעליהם שקד‪,‬‬
‫מכיר הוא בוודאות את קול צעדיו של בניהו‪" .‬בבקשה‪ ,‬עוד רגע אחד‪,‬‬

‫בניהו"‪ ,‬אמר המלך בעודו מסיים את כתיבתו‪.‬‬
‫בניהו הביט במלכו בדומייה‪ ,‬אהבתו והערצתו את האיש התעצמה‬
‫בכל יום יותר ויותר‪ .‬קולו החרישי של הקולמוס המעלה על הקלף‬
‫את מחשבות המלך ומשליו‪ ,‬הרנין את ליבו‪ .‬הידיעה כי בקרוב יוכל‬
‫לשאוב עוד מעט ממעיין החוכמה הבלתי נדלה‪ ,‬שמחה את נפשו‪.‬‬
‫הוא התיישב על כיסא נוח ומרווח‪ ,‬יודע כי זהו רצונו של מלכו‪ ,‬ואף‬
‫רומז בכך למלך כי אין צורך שימהר לפנות אליו‪ .‬חיוך קל עלה על‬
‫פני שלמה בהכירו את מעשה בניהו‪ .‬הידידות ארוכת השנים לימדה‬
‫את השניים להכיר היטב איש את רעהו‪ .‬בניהו לקח בידו ספר‪ ,‬מעיין‬
‫בכתוב‪ ,‬מעניק למלך את התחושה כי אין המלך מבטל את זמנו‪ .‬עיניו‬
‫מרחפות על גבי המילים בעוד מוחו שוקע במחשבות‪" :‬הזמנים היחידים‬
‫שבהם מרגיש אני כי המלך שמח באמת הם רק בהיותו עסוק בלימודו‪.‬‬
‫בהיותו רכון על כתביו ניצת בעיניו זיק האושר‪ ,‬שבדרך כלל אפשר‬
‫לראותו רק על פניהם של ילדים קטנים‪ .‬כל המסתכל מהצד על המלך‬

‫‪159‬‬