Page 183 - MOTIV-MALCHUT SHLOMO.MOTIV-MALCHUT SHLOMO.1A
P. 183

‫‪Pg: 183 - 6-Back 21-10-20‬‬

‫מלכות שלמה‬

‫לאחר שבע שנים‪ .‬אתה מסתכל על המצעד הזה בגאווה‪ ,‬אבל אני לא‬
‫רואה בזה גאווה אלא ביזיון! ביזיון לנשים! בזיון לך! וביזיון לכלל‬
‫העם אשר אתה מולך עליו ולארצות הנכנעות תחתיך!"‪ .‬פניה התכרכמו‬
‫במשטמה‪" .‬עכשיו הראית את הפנים האמיתיות שלך! מלך? חכם?‬
‫גאוותן ותאוותן!"‪ .‬היא הפנתה את גבה אל המלך ושמה פניה אל עבר‬

                     ‫דלת ההיכל‪ ,‬מתעלמת מהמבטים המלווים אותה‪.‬‬
‫המלך חייך למשרתת ההלומה וציווה‪" :‬שימי אותה בראש הרשימה‪."...‬‬

‫בניהו נכנס אל תוך הקיטון הקטן ומלא הספרים‪ ,‬מצטער על שמפריע‬
‫את מנוחתו של הזקן היושב בחדר‪ .‬אחיה השילוני הרים מבטו מהספר‬
‫שבו היה שקוע‪ ,‬מחייך באהבה לבניהו‪ ,‬שנראה כי מעמסה גדולה רובצת‬
‫על ליבו‪ .‬אחיה השילוני‪ ,‬הזקן המופלג שהאריך ימים רבים‪ ,‬כבן חמש‬
‫מאות שנה האיש‪ ,‬אדם שזכה לפגוש במשה רבנו במצרים‪ ,‬לחצות את‬
‫ים סוף ולהיכנס עם יהושע לארץ ישראל‪ .‬האיש אשר לימד ומלמד‬
‫תורה את פנחס בן אלעזר בן אהרון הכוהן‪ ,‬נביא השם המלווה את העם‬
‫בדרכו הארוכה‪ .‬עיניו החומות והמאירות זורחות כלפי בניהו‪ .‬שיניו‬
‫הצחורות למרות זקנתו‪ ,‬דומות בצבען לזקנו ופאותיו הצחים כשלג‪.‬‬
‫"במה זכיתי‪ ,‬ידידי‪ ,‬לחברתך הנעימה? אם כי מראה פניך הנפול מוכיח‬
‫כי לא לביקור נימוסין אצל הזקן הגעת"‪ ,‬חייך אחיה בפקחות‪ .‬התלאות‬
‫ומאורעות החיים הארוכים לימדו את אחיה לקבל את כל העובר בעולם‬
‫בשוויון נפש‪" .‬שב ידידי הצעיר"‪ ,‬צחק קלות‪ ,‬יודע כי בעיני העולם‬

                    ‫בניהו הוא אדם ישיש‪" ,‬ספר לי מה מעיק עליך"‪.‬‬
‫בניהו נשק את יד הנביא בהכנעה והתיישב על הכיסא הישן שעליו‬
‫החווה אחיה‪ .‬הוא נאנח עמוקות‪ ,‬מנסה להסדיר את דבריו למען יבין‬
‫הנביא את מצוקתו‪" .‬העניין שמעיק על נפשי‪ ,‬אדוני‪ ,‬הוא התנהגותו‬
‫של המלך שלמה‪ .‬אני יודע שאין איש כמותי ראוי לפקפק במעשיו של‬
‫מלך‪ ,‬ולא עוד אלא שמלכנו הוא אדם רם מעלה וחוכמה ואף זכה והגיע‬
‫למדרגת נבואה‪ ,‬כך שבוודאי יכולים מעשיו להיות סתומים בעיניי‬
‫מפאת קוצר הבנתי"‪ .‬בניהו שפשף את עיניו כמנסה להתרכז ולהעביר‬

‫‪183‬‬
   178   179   180   181   182   183   184   185   186   187   188