Page 232 - MOTIV-MALCHUT SHLOMO.MOTIV-MALCHUT SHLOMO.1A
P. 232

‫‪Pg: 232 - 8-Front 21-10-20‬‬

                                                                ‫האוצרות האבודים‬

‫שלמה הביט במואז'ן בשעשוע וענה‪" :‬אני מבין שאתה הזדהית עם‬
          ‫איוב ואתה שמח שהוא הצליח להביס את רעיו בטענותיו"‪.‬‬

‫מואז'ן‪" :‬בוודאי! הם לא מתביישים‪ ,‬באים לבן אדם הביתה‪ ,‬חבר‬
‫שלהם‪ ,‬ויורדים עליו רצח! בטח שאני שמח על הסיום המוחץ!"‪ ,‬אמר‬

                                                      ‫בהנאה מופגנת‪.‬‬
‫שלמה צחק והשיב‪" :‬אז אולי לא כדאי שאני אמשיך את הסיפור‪...‬‬

                                               ‫תמשיך להיות שמח‪."...‬‬
‫"זה לא נגמר?"‪ ,‬ההפתעה ניכרה על פניו של מואז'ן‪" ,‬אמרת שכולם‬

                                                               ‫שתקו"‪.‬‬
‫שלמה‪" :‬נכון‪ ,‬אבל זה לא נמשך לנצח‪ ,‬מישהו דיבר אחר כך"‪ .‬שלמה‬

                                        ‫חייך לעצמו בשתיקה ארוכה‪.‬‬
        ‫מואז'ן המתין למוצא פיו‪" ,‬נו?‪ ...‬אז מי דיבר אחר כך?‪."...‬‬
‫"האמת היא שכרגע הבטן שלי מדברת"‪ ,‬ענה שלמה והניח ידו על‬

             ‫בטנו‪" .‬היא אומרת שהיא חייבת להכניס לתוכה משהו"‪.‬‬
‫מואז'ן‪" :‬מכיוון שהזכרת את זה‪ ,‬אז שלי צורחת בעצבים‪ .‬אני לא‬
‫יודע איך אבל עוד מעט לילה‪ ,‬ונראה לי שמהבוקר לא אכלנו כלום‪.‬‬
‫נראה לי שנעצור אחר העיקול‪ ,‬יש שם פונדק קטן ונחמד‪ ,‬נעצור שם‬
‫ללילה"‪ .‬דקות ספורות חלפו‪ ,‬הפונדק הקטן נגלה לעיניהם‪ .‬השמש‬
‫החלה שוקעת בעת ששלמה ומואז'ן הכניסו את הסוס לאבוס בטרם‬

                                                       ‫נכנסו לפונדק‪.‬‬

                                                                      ‫‪232‬‬
   227   228   229   230   231   232   233   234   235   236   237