Page 272 - MOTIV-MALCHUT SHLOMO.MOTIV-MALCHUT SHLOMO.1A

‫‪Pg: 272 - 9-Front 21-10-20‬‬

‫האוצרות האבודים‬

‫להיות במחיצת אביך‪ ,‬אך ליבי דואב על אלמנותי"‪ .‬בת‪-‬שבע בכתה‬
‫על כתף בנה היחיד‪ ,‬פורקת את המעמסה הכבדה הרובצת על ליבה‪.‬‬
‫המלך חיבק את בת שבע‪ ,‬דמעותיו נושרות על לחייה‪ .‬הוא פתח פיו‬
‫ואמר‪" :‬אני לא מאמין שרצון השם הוא לגרום לי ולך סבל כזה‪ .‬גבר‬
‫ואישה עריריים ועצובים שיכולים לחיות חיים מלאים אהבה וסיפוק‬
‫שהדבר היחיד שמונע מהם להגיע לשלימותם הוא איזה איסור שטותי‬

‫שנכתב על ידי אדם מיושן בספר עתיק"‪.‬‬
‫בת‪-‬שבע חשה את גופה נדרך בבהלה מדברי בנה‪ ,‬מרגישה כי חיבוק‬

‫הבן השתנה לחיבוק גבר זר‪.‬‬
‫"אני הוא המלך‪ ,‬וזכותו של מלך לחוקק חוקים ותקנות‪ .‬הספר העתיק‬
‫הוא כללי‪ ,‬אבל בכל כלל יש יוצאים מהכלל‪ ,‬ואני יודע שהמציאות‬

‫של שנינו היא יוצאת מהכלל‪."...‬‬
‫בת‪-‬שבע דחתה עצמה לאט מבנה‪ ,‬המדבר דברים שלא שמעתן אוזן‪,‬‬
‫מנסה להבין אם באמת היא מבינה מה בנה רומז לה‪" .‬נראה לי שאני‬

‫לא מבינה מה אתה רוצה לומר‪ ,"...‬סחה בגמגום‪.‬‬
‫"אני חושב שהבנת טוב מאוד‪ ,‬אימי היקרה"‪ ,‬השיב‪ ,‬וחיוך של שועל‬
‫העומד לטרוף את טרפו עלה על פניו‪" .‬המלך פורץ לו גדר לעשות‬
‫לו דרך‪ ,‬למלך יש זכויות שאין לשום אדם אחר‪ .‬אני כמלך מציע לך‬
‫לחיות שוב כמלכה‪ ,‬להתחתן איתי ולחיות כזוג‪ ,‬כבעל ואישה החיים‬

‫את חייהם באהבה ואושר כדרך שחיית עם אבי"‪.‬‬
‫עיניה של בת שבע נפערו באימה‪ ,‬מביטה בבנה כבאדם שאיבד את‬

‫דעתו ואת צלם האדם שלו‪.‬‬
‫שלמה צחק בחדווה ושאל‪" :‬למה את מסתכלת עליי ככה? המציאות‬

‫היא שיש כאן גבר ואישה שרוצים לחוות אהבה"‪.‬‬
‫בת‪-‬שבע נעמדה כמוכנה לקרב על חייה‪ ,‬מביטה במשטמה באיש‬
‫המקים עצמו לאיטו מעל הכורסה הרחבה‪ .‬הוא התקרב אליה וידו‬
‫מושטת כרוצה ללטפה‪ .‬היא הרימה את ידה‪ ,‬ובכוח עז סטרה על פני‬
‫בנה המלך‪" .‬הסתלק מהבית שלי‪ ,‬בהמה! אתה לא הבן שלי יותר! צא‬

‫מפה מיד ואל תחזור!"‪.‬‬

‫‪272‬‬