Page 286 - MOTIV-MALCHUT SHLOMO.MOTIV-MALCHUT SHLOMO.1A

‫‪Pg: 286 - 9-Back 21-10-20‬‬

‫האוצרות האבודים‬

‫שלמה הביט באיש‪ ,‬מחפש שמץ של חיוך לעגני בפניו‪ .‬הוא הושיט‬
‫את ידו בחזרה אל עבר האיש הצעיר‪ ,‬מקווה כי מצא מישהו שיאמין‬
‫לדבריו ואולי אף יסייע לו לשוב אל מקומו‪" .‬ועם מי יש לי הכבוד?‪"...‬‬

‫שאל שלמה‪.‬‬
‫"יהושע‪ ,‬אדוני המלך"‪ ,‬השיב האיש בפנים רציניות‪" .‬שמי יהושע בן‬
‫נון‪ ,‬והזקן היושב שם הינו משה רבנו‪ ,‬רבי ומורי"‪ ,‬האיש פרץ בצחוק‬

‫פרוע‪ ,‬מדביק בצחוקו את כל יושבי המקום‪.‬‬
‫שלמה הפנה את גבו ללועגים‪ ,‬מבין כי הוא ייהפך לשיחת היום‬
‫בעיר‪ .‬יצחק המוזג התקרב אל שלמה‪ ,‬על פניו מבט מרחם על האיש‬
‫שאינו שפוי בדעתו‪" .‬בבקשה ידידי‪ ,‬לשובעה‪ ,"...‬סח בהניחו את הצלחת‬

‫עמוסת הבשר ושתי כוסות יין לפני האורח המסכן‪.‬‬
‫שלמה הנהן לאות תודה‪ ,‬חש כי המסע לכיסאו עדיין ארוך ורחוק‬
‫מהשגה‪" .‬אם כאן בכפר לועגים לי‪ ,‬מה יהיה בירושלים‪ ,‬העיר הגדולה?"‪,‬‬
‫חשב בעודו אוכל לאיטו‪ .‬יצחק המוזג העיף מבט מאיים לעבר בחור‬
‫צעיר שניסה להתקרב אל האיש המסכן‪ ,‬הבחור חזר למקומו‪ ,‬מעדיף‬

‫לא למשוך אליו את חמת כעסו של יצחק‪.‬‬

‫הדרך מתמשכת‪ ,‬הפרד הזקן צועד לאיטו ונעצר כל כמה רגעים כמנסה‬
‫להשיב את נשימתו‪ .‬שלמה יורד מהפרד ונותן לו להינפש‪ .‬שעות‬
‫ארוכות בכל יום נודד שלמה מכפר לכפר‪ ,‬מחפש אוזן קשבת‪ ,‬אדם‬
‫שיאמין לסיפורו ההזוי‪ .‬לעג וקלס וביזיונות מלווים אותו‪ ,‬ילדים רצים‬
‫אחריו כמשוגע‪ ,‬משליכים עליו חול ועפר‪ .‬אנשים חומדי לצון מקשיבים‬
‫בקשב רב לסיפור ולאחריו משפילים אותו‪" .‬עולם של תמורות‪ ,‬גוונים‬
‫מתחלפים‪ ,‬עליונים תחתונים‪ ,‬תחתונים עליונים‪ .‬הכי חשוב זה לשמור‬
‫את הזיכרון‪ ,‬לדעת מי אני באמת ולא לפחד לומר את האמת על אף‬
‫הביזיונות"‪ ,‬מהרהר שלמה בעודו ממשיך את דרכו‪" .‬כמעט שנתיים‬

‫חלפו מאותו היום‪ ,‬עד מתי נגזרה עליי הגלות הזאת?"‪.‬‬
‫הדרך הפכה להיות הררית‪ ,‬ובין ההרים מתפתל שביל רחב המרוצף‬
‫באבנים מסותתות‪" .‬ירושלים כבר קרובה בוודאי‪ .‬אחרי רכס ההרים‬

‫‪286‬‬