Page 334 - MOTIV-MALCHUT SHLOMO.MOTIV-MALCHUT SHLOMO.1A
P. 334
Pg: 334 - 11-Back 21-10-20
האוצרות האבודים
הארמון בדמדומי חמה .המלך מנחית את היריעה ,מביט בהתפעלות
במבנה המעורר התפעלות .ריח נעים עלה באפו ,ריח שכמותו לא הריח
בכל ימי חייו ,ריח שנראה כי מקורו מגיע מגן עדן.
המלך ואסף החלו צועדים אל הארמון כשבויי קסם ,מחפשים את שער
הכניסה אל הארמון המופלא .שעה ארוכה תרים אחרי הפתח ,סובבים
את הארמון בהרגשה שחייבים הם להיכנס פנימה .מתאמצים למצוא
שומר או משרת הנמצא בסביבות הארמון .השניים שבו אל היריעה,
מרגישים תסכול על שאינם מוצאים את שער הכניסה.
"רעמיה" ,פנה המלך אל השד המלווה אותו" ,שלח את שדיך שיבדקו
מה יש בתוך הארמון .אמור להם לבדוק אם יש שם אנשים ,ואם כן
מה מעשיהם!".
רעמיה הרכין ראשו ואמר" :מיד ,אדוני המלך".
שניות ספורות חלפו ,שלמה ואסף עמדו שלווים בתוך מחול השדים
המתחולל .הדמויות הנראות ואינן נראות ,שקופות למחצה ,היכולות
להיראות אך בעיניים רוחניות ,פרצו אל תוך חומות הארמון מכל
צדדיו .נוסקות אל על אל תוך הצריחים ,בוקעות החוצה וחוזרות
להיכנס ממקום אחר .שעה קלה נמשך המחול ונפסק באחת .רעמיה
שב אל המלך ואמר" :אדוני המלך ,אין נפש חיה בתוך הארמון אך על
גג אחד הצריחים מקנן נשר זקן".
"תודה לך ,ידידי" ,אמר המלך" .שמאבר!" ,פנה המלך אל הנשר הגדול.
"לך אל הנשר הזקן ואמור לו כי המלך שלמה מצווה עליו להתייצב
לפניו" .הנשר הנהן בראשו ונסק במהירות מעלה אל הצריח הגבוה.
המלך המתין בקוצר רוח לפגישה עם הנשר המקנן על הגג ,בתקווה
כי יוכל הוא להראות לו את הדרך פנימה .שמאבר והנשר נחתו מול
המלך ,משתחווים לו בהכנעה .מראהו האצילי של הנשר חיפה על
זקנותו הרבה .הנשר עמד בסבלנות ,מחכה לפניית המלך.
"מה שמך ובן כמה אתה?" ,שאל המלך בכבוד.
"שמי אלנודד ואני בן שבע מאות שנים ,אדוני המלך" ,ענה הנשר
בפשיטות.
334
