Page 388 - MOTIV-MALCHUT SHLOMO.MOTIV-MALCHUT SHLOMO.1A
P. 388
Pg: 388 - 13-Front 21-10-20
האוצרות האבודים
חשבה בעודה מוריקה את החרב מנדנה" .הייתי שמחה אם הוא היה
הורג אותי למען ילדינו ,ואני בטוחה שהוא ישמח כאשר אעשה זאת
למענם .העניות מעבירה את האדם על דעתו ועל דעת קונו" ,חשבה
בעודה מנסה לתרץ בליבה את המעשה שהיא עומדת לעשות" .אם המצב
יימשך כך הרי יכול להיות שילדינו ימותו ברעב ,או אפילו גרוע מזה,
ייהפכו לעובדי עבודה זרה מפאת שהעניות תבלבל את דעתם .בוודאי
הוא מעדיף למות ולא לראות את ילדינו הופכים לעובדי עבודה זרה!".
היא התקרבה אל בעלה ,השוכב על מצע הקש" .עוד שניות מעטות
ייגמר הסבל הנורא והניסיון הקשה שלך ,אהובי" ,חשבה בעוד דמעותיה
ניגרות .היא הניחה את הלהב המבהיק באור הנשקף מבעד לחריצים על
צוואר בעלה" .לחיצה אחת קטנה והסבל נגמר ,"...היא הרהרה ונשענה
עם משקלה הדל על החרב ,עוצמת בחוזקה את עיניה ,משתיקה בכוח
את צרחות האימה שעולות במוחה והמכנות אותה רוצחת מוגת לב.
ידיים חזקות אחזו בידיה הצנומות ,דוחות אותה מעל גוף בעלה.
"מה את חושבת שאת עושה?!" ,שאל דוד וניער בחוזקה את אשתו
הבוכייה בעיניים עצומות" .מה קורה לך?! כמעט חנקת אותי!" .הוא קם
ממקומו ,מעמיד את אשתו על רגליה ,מתבונן בפניה הבוכות בתבהלה.
רחל פקחה את עיניה ,רואה את בעלה העומד מולה חי וקיים" .אתה
חי! אהובי ,מחמד נפשי!" ,אמרה בבכי בעודה מחבקת את בעלה
שכביכול קם לתחייה" .אני לא יודעת מה עבר עליי! המלך אמר לי,"...
היא תירצה והצביעה על החרב העקומה הנמצאת על מצע הקש .דוד
הביט בחרב כלא מאמין" .אינני יודעת מה קרה לי! איזה שיגעון אחז
בי ,בעלי היקר!" ,אמרה בצעקה מעומק הלב" .הוא הצליח לבלבל
אותי ,האם תוכל אי פעם לסלוח לי?!".
קולות בכי שעלו מעבר לסדין הבהירו לדוד כי ילדיהם התעוררו
וחיש קל יבואו אליהם לראות מה הרעש .הוא התכופף להרים את
החרב העקומה ,מעקם אותה עוד יותר בקלות רבה" .חרב מבדיל",
חשב בחיוך בעודו מצפין את החרב תחת בגדיו.
הילדים רצו להוריהם ,מחבקים אותם מפחד הרעש שהקיץ אותם
388
