Page 416 - MOTIV-MALCHUT SHLOMO.MOTIV-MALCHUT SHLOMO.1A
P. 416
Pg: 416 - 14-Front 21-10-20
האוצרות האבודים
שבע מלחמות ורדיפות ואילו אני מעולם לא החזקתי חרב בידי .כל
ימיי חייתי בארמון ,דבר לא היה חסר לי ,כל תענוגות מלכים והרבה
מעבר לכך היו בהישג ידי ,ואולם יכול אני להעיד על עצמי כי לא
נהניתי מהעולם הזה כמלוא הנימה .יש והיה לי הכול אך אין לי כלום.
לא אישה ,על אף שיש לי אלף נשים ופילגשים .לא חבר ורע ,על אף
שכל שועי עולם משחרים לפתחי יומם ולילה".
הכאב הנראה על פני המלך פילח את ליבו של בניהו ,עיניו המצועפות
הזילו דמעות בהקשיבו למלכו.
המלך המשיך בדבריו" :אספר לך מעשה שקרה לי בהיותי בגלות.
באחד הימים הראשונים הגעתי לעיר גדולה ,ניסיתי להבהיר לאנשים
שראיתי מי אני וביקשתי את עזרתם לשוב לארצי .מרובם קיבלתי
חרפות וביזיונות ,כמעט אף אחד לא האמין לי .איש עשיר אחד שהיה
מספר פעמים בירושלים וראה אותי בממלכתי זיהה אותי .הוא לקח
אותי לביתו וטרח מאוד לכבדני בכל מיני מטעמים ,תוך שהוא דואג
להגיש לי את המנות הטעימות שהכין עבורי .הכול היה טוב ויפה,
אלא שבכל רגע הוא היה נאנח מעומק ליבו ואומר' :אוי לי שראיתי
אותך כך! לאיזו דיוטה תחתונה הגעת!' ועוד כהנה וכהנה .כל טעימה
שטעמתי הייתה מרה כלענה .לא יכולתי לסבול את המציאות ,סיימתי
לאכול בזריזות ויצאתי מבית האיש .המשכתי בנדודיי ,ויום אחד ראה
אותי איש עני שידע שאני באמת שלמה המלך ,כי אף הוא זיהה אותי
מכיוון שראה אותי כמה פעמים בירושלים .הוא אסף אותי אל ביתו
וחלק איתי את מעט פת הלחם היבש שהיה לו .אך כל עת הסעודה
האיש המאיר פנים היה צוחק ומחזק את ליבי שבקרוב אשוב לממלכתי.
הלחם היבש הזה נעם לי כמו שלא נעמה לי ארוחה מעולם .דיבוריו
חיזקו את ליבי להמשיך את דרכי ,עד שלבסוף שבתי לכס המלכות".
המלך הרים עיניו ,מתבונן בעיני בניהו ,המוחה בסתר את דמעותיו.
"אתה מבין ,ידידי? טוב פת חרבה ושלוה בה מבית מלא זבחי ריב! עשיתי
שלום עם כל העולם ,אבל אין שלום בעצמיי .אני יודע היטב ,בדיוק
כשם שאתה יודע ,מדוע קמים עליי שלושת הצרים שהזכרת בדבריך .אני
416
