Page 49 - MOTIV-MALCHUT SHLOMO.MOTIV-MALCHUT SHLOMO.1A
P. 49

‫‪Pg: 49 - 2-Front 21-10-20‬‬

‫מלכות שלמה‬

                    ‫פרק ה‬

             ‫שדים‬

‫היכלו של המלך מלא במלכים‪ ,‬רוזנים ודוכסים היושבים אל מול‬
‫פני המלך הצעיר ונהנים מחוכמתו הרבה‪ .‬הזמן כעומד מלכת בעת‬
‫שהמלך מדבר בדברי חוכמתו‪ ,‬ממשיל משלים לרוב‪ ,‬משורר שירים‬
‫שלא שמעתם אוזן אדם‪ .‬האנשים המכובדים יושבים בדממה‪ ,‬שותים‬
‫בשקיקה את דברי המלך‪ ,‬נהנים מהמחשבה כי זכו שבנותיהן יהיו‬
‫נשות‪ ,‬ואפילו פילגשי‪ ,‬המלך הנערץ‪ .‬פניו הקורנות בחיוך שובות את‬
‫המבטים המשתאים בכל עת שאחד מהמסובים מנסה להקשות בחוכמה‬
‫על דברי המלך‪ ,‬הקושיה מופרכת כלאחר יד ומתורצת בטוב טעם ודעת‪.‬‬
‫דלתות ההיכל נפתחו לרווחה‪ .‬משלחת שרים נכבדה ששלח חירם‬
‫מלך צור נכנסה אל ההיכל‪ ,‬מובילים לפניהם ארגזים מלאים אבני חן‬
‫תשורה למלך‪ .‬השרים השתחוו אל המלך בכבוד‪ ,‬מחכים לקבל רשות‬

            ‫לדבר‪ .‬המלך הנהן בראשו בחיוך לשרים‪ ,‬שואל לשלומם‪.‬‬
‫"אדוננו המלך‪ ,‬ירום הודו! מלכנו חירם מלך צור שלח אותנו לדרוש‬
‫בשלום המלך‪ ,‬ולהזכירו את האהבה ששררה בינו ובין אבי המלך עליו‬

                                        ‫השלום"‪ ,‬פתח ראש המשלחת‪.‬‬
‫"אכן‪ ,‬אהבה גדולה שררה בין אבי עליו השלום ובין מלככם‪ ,‬וזוכר‬

                         ‫אני לו זאת לטובה"‪ ,‬ענה המלך בחיוך קורן‪.‬‬
‫"אדוננו המלך ציווה עלינו לשאול את כבוד מלכותו אם ישנו דבר מה‬
‫אשר יחפוץ המלך ממנו"‪ ,‬המשיך השר‪ ,‬מקווה שהשליחות תצליח בידו‪.‬‬
‫שלמה הנהן בראשו בשמחה‪ ,‬הוא חש את ליבו מנתר ברינה לנוכח‬
‫שאלתו של מלך ארם‪ ,‬מודה להשם על כי ההצעה הגיעה ממנו‪" .‬אכן‪,‬‬

‫‪49‬‬
   44   45   46   47   48   49   50   51   52   53   54