Page 17 - PARSHIYOT MEHAHAYIM -avi skali

‫‪Pg: 17 - 1-Front 22-04-14‬‬

‫דברי פתיחה‬

‫לפני קצת יותר משבע שנים‪ ,‬בשנת השמיטה הקודמת אשר חלה בשנת‬
‫תשע"ה‪ ,‬הקב"ה עשה אתנו חסד גדול ועצום‪ .‬עד לאותה שנה‪ ,‬היינו‬
‫עסוקים במשך כל השבוע‪ ,‬כמו כל משפחה נורמלית‪ ,‬בעיסוקי החיים‬
‫השונים והשוטפים ‪ -‬עבודה‪ ,‬פרנסה‪ ,‬לפעמים משברים בעבודה‪ ,‬גידול‬
‫משפחה וכיוצא בזה‪ .‬ביום שישי‪ ,‬היום היחיד שהיו כמה שעות של נחת‪,‬‬
‫היה לרינת אשתי ולי תחביב קבוע‪ ,‬תחביב שהיה מאפשר לנו‪ ,‬לבלות‬

‫קצת ביחד בעבודה משותפת בגינה ולהוריד את רף הלחץ והשגרה‪.‬‬

‫וככה העברנו שנים שלמות‪ ,‬כמעט בלי זמן מנוחה נפשי‪ ,‬רוחני אמיתי‪.‬‬
‫בעיקר בלי משהו שלנו‪ ,‬בלי משהו שבנינו במסגרת המשפחתית והביתית‪.‬‬
‫בלי זמן שמכיל רובד מסוים היושב על אדני הקודש של התורה באופן‬
‫עקבי ומסודר‪ .‬במקרה הטוב‪ ,‬אם היינו רוצים להתאמץ‪ ,‬היינו מקריאים‬
‫בשולחן השבת קטע קצר מאחד העלונים שהיינו אוספים מבתי הכנסת‬

‫והופ‪ ....‬מגיע שוב יום ראשון‪ .‬וחוזר חלילה‪.‬‬

‫באותה שנת שמיטה‪ ,‬רינת התעקשה‪ ,‬אבל ממש התעקשה‪ ,‬ואני כל כך‬
‫מודה לה על כך שעל שולחן השבת ייאמרו דברים שלנו‪ ,‬דברי תורה‬
‫שעמלנו בהם ושאנחנו מבקשים להעביר אותם לילדנו ולמשפחתנו‪.‬‬
‫התירוץ היה‪ ,‬עכשיו אין עבודה בגינה בשל שנת השמיטה‪ ,‬אין לך תירוץ‬

‫ודרך להתחמק בשל "חוסר זמן"‪ ,‬שב ותביא משהו לשולחן השבת‪.‬‬

‫פחדתי מאוד בתחילה מהאתגר הזה‪ ,‬ידעתי מה המשמעות של הדברים‬
‫ונרתעתי מלהיכנס להתחייבות הזאת‪ .‬ידעתי שאם זה "יצליח" זה ישאב‬
‫ממני משאבים רבים וזמן רב שלא היה לי‪ .‬אבל אחרי עוד קצת לחץ‬
‫ומחשבה‪ ,‬קיבלתי על עצמי להביא לשולחן השבת דבר תורה קצר מאוד‬

‫ורלוונטי לחיים‪ .‬וככה הכל התחיל‪.‬‬

‫בתחילה דבר התורה שנכתב מידי שבוע היה מיועד רק למשפחה הקרובה‪.‬‬
‫התחלנו לראות במשפחתנו המצומצמת ברכה גדולה מזה‪ .‬פתאום יש‬
‫קשב אחר של הילדים‪ ,‬שיחות הרבה יותר עמוקות וענייניות‪ ,‬לימוד של‬
‫דברים רלוונטיים לחיים וכיצד מתמודדים עם משברים שעוברים על כל‬

‫‪17‬‬