Page 194 - MOTIV-YEMY HSOFTIM.MOTIV-YEMY HSOFTIM.1A
P. 194
Pg: 194 - 7-Back 21-10-20
האוצרות האבודים
"אין הדבר תלוי במשפחה או בייחוס ,אלא בענווה ובאהבה לעמי,
בכוח למצוא כף זכות אף במקום כי אין נראה שאפשר למוצאו.
בכוח הענווה ואהבת ישראל תוכל להושיע את עמי" ,השיב הקול.
קול הנבואה הסתלק .גדעון הביט נכוחה אל עבר השליח הממתין
בנחת .גדעון חש כי באמת איננו ראוי לנבואה וכל שכן לא להיות
מושיעם של ישראל" .אם נא מצאתי חן בעיניך" ,סח גדעון לשליח,
"ועשית לי אות שאתה מדבר עימי ,שאתה באמת שליח השם
אליי" .גדעון מתבונן סביבותיו ,מנסה למצוא מהו האות שאותו
הוא מבקש" .בבקשה ,חכה לי כאן עד שאשוב אליך ,עד שאוציא
את מנחתי והנחתיה לפניך" ,התחנן לשליח.
"אנוכי אחכה עד שובך" ,אמר השליח בחיוך מבין.
גדעון נשא את רגליו במהירות ,רץ אל תוך דיר העיזים הנמצא
במרחק קצר מהגת ,שחט בזריזות את גדי העיזים היחיד שנותר
בדיר ,בישל אותו והכין מצות לכבוד האורח" .הוא לא נראה לי
אדם רגיל" ,חשב בהיותו מכין את המאכלים" ,יש לי הרגשה שהוא
מלאך ולא אדם ...אם הוא יאכל מסתמא הוא אדם ,ואם לא ,הוא לא
אדם אלא מלאך ...נראה."...
שעה קלה חלפה וגדעון שב עם המאכלים המוכנים; הבשר בסל,
המרק בסיר ומצות" .מחילה שהתעכבתי" ,אמר לשליח המצפה לו
בשלווה" ,הכנתי לכבודו משהו לאכול" ,אמר בהראותו את המזון
לשליח.
השליח חייך אל גדעון ,מבין את כוונתו" ,אנא ,הנח את המצות
והבשר על הסלע הלז" ,אמר בהצביעו אל עבר סלע גדול" ,ושפוך
את המרק על הבשר והמצות".
גדעון עשה כאשר צווה ,מבין הוא כי אין השליח מתכוון לאכול
מאשר הכין.
השליח הביט בגדעון בחיוך ,הרים את המטה אשר אחז בידו ונגע
בקצהו בבשר ובמצות .לפתע ,אש גדולה פרצה מהסלע ,אוכלת את
194
