Page 258 - MOTIV-YEMY HSOFTIM.MOTIV-YEMY HSOFTIM.1A
P. 258

‫‪Pg: 258 - 9-Back 21-10-20‬‬

                                                                  ‫האוצרות האבודים‬

‫נמשכה המלאכה‪ .‬רות הביטה בפליאה בכמות השעורים הגדולה‬
‫שאספה‪ .‬בשמחה צררה את השעורים בבד גדול‪ ,‬נושאת את המשא‬
‫על כתפה‪ ,‬הולכת לבית נעמי על פי הסימנים אשר התוותה לעצמה‬

                                                                       ‫בבוקר‪.‬‬

‫נעמי מביטה בדאגה בשמש השוקעת‪ ,‬מצפה לשובה של רות‪,‬‬
‫חוששת שמא לא תמצא את דרכה לבית באפלה‪ .‬השער הגדול אשר‬
‫לגדר האבנים שלפני הבית פתוח לרווחה‪ ,‬נעמי נועצת עיניה בגדר‪,‬‬
‫מייחלת לראות את רות‪ .‬עיניה נפערות בשמחה כאשר רואה את‬
‫רות מתקרבת לשער בזריזות‪ .‬היא רצה לקראת כלתה‪ ,‬מחבקת אותה‬
‫באהבה‪" .‬תראי אימא כמה אספתי"‪ ,‬קראה רות בחיוך קורן‪ ,‬מורידה‬
‫את החבילה הגדולה מעל שכמה‪" .‬זה יכול להספיק לימים רבים‪,‬‬
‫אולי נוכל אפילו למכור קצת ולקנות בכסף קצת ירקות"‪ ,‬אמרה‬

                                                                    ‫לחמותה‪.‬‬
‫"בואי‪ ,‬היכנסי הביתה בתי‪ ,‬את בטח עייפה מאוד"‪ ,‬אמרה נעמי‬
‫בדאגה לשלום כלתה שעבדה מצאת החמה ועד עת ליל‪ .‬נעמי ניגשה‬
‫להסיק את האח בעודה דוחה את ניסיונות רות לעשות את המלאכה‪.‬‬
‫"שבי‪ ,‬נוחי קצת‪ ,‬עבדת כל היום‪ ...‬אני לא זקנה כל כך"‪ ,‬אמרה נעמי‬

                            ‫בחיוך‪" ,‬אני יכולה עדיין לעשות משהו‪."...‬‬
‫החום הנעים החל להתפשט בחדר‪ ,‬מפיץ את האור המרצד מריקוד‬
‫הלהבות‪" .‬ואוו‪ ,"...‬אמרה נעמי בהפתעה כשפתחה את צרור‬

    ‫השעורים הגדול‪" ,‬יש כאן לפחות חמישה עשר קילו שעורים"‪.‬‬
‫"וזה בשבילך‪ ,‬אימא‪ ,"...‬הפתיעה רות את חמותה בהוציאה‬

                        ‫מצרורה את הלחם והתבשיל שהביא לה בועז‪.‬‬
‫"מאיפה זה???"‪ ,‬שאלה בתדהמה‪" ,‬איפה ליקטת היום ומה‬

                          ‫עשית? יהי האיש אשר נשא לך פנים‪ ,‬ברוך"‪.‬‬
‫רות החלה לספר לחמותה בפרוטרוט את אשר עבר עליה באותו‬
‫היום‪ ,‬על איש החסד אשר הרשה לה ללקט בשדהו ואף אמר לה‬

                                                                           ‫‪258‬‬
   253   254   255   256   257   258   259   260   261   262   263