Page 284 - MOTIV-YEMY HSOFTIM.MOTIV-YEMY HSOFTIM.1A

‫‪Pg: 284 - 9-Front 21-10-20‬‬

‫האוצרות האבודים‬

‫דלת צדדית נפתחה‪ ,‬אישה צעירה נכנסה אל החדר‪" .‬שבי‪ ,‬דברי‬
‫איתם! החתונה תיערך בעוד שלושה חודשים"‪ ,‬אמר האב ויצא‬

‫מהחדר מבלי להיפרד מאורחיו‪.‬‬
‫ְצ ָל ְלפ ֹו ִנית נעצה עיניה בכלה המיועדת‪ ,‬מתפלאת על היופי העל‬
‫אנושי של האישה‪" .‬אנחנו נחכה לך בחוץ"‪ ,‬אמר מנוח לאשתו‪.‬‬
‫מנוח ושמשון יצאו מהחדר‪ ,‬נותנים ל ְצ ָל ְלפ ֹו ִנית להסביר לאישה את‬

‫עיקרי הדברים שאותם צריכה היא לשמור כגיורת‪.‬‬

‫שלושת החודשים חלפו כהרף עין‪ .‬שמשון‪ ,‬מנוח ו ְצ ָל ְלפ ֹו ִנית יצאו‬
‫לדרכם כדי לקחת את האישה לשמשון‪ .‬הדרך הארוכה חלפה כמעט‬
‫בלי אומר ודברים בין ההולכים השקועים במחשבותיהם‪" .‬אני אלך‬
‫מסביב"‪ ,‬סח שמשון‪ ,‬שובר את השתיקה המעיקה בראותו את כרם‬
‫ִּת ְמ ָנה‪" ,‬אחכה לכם ביציאה מהכרם"‪ .‬הוא הביט בהוריו הנראים‬

‫זקנים מכפי גילם‪ ,‬צביטה עלתה בליבו על צערם‪.‬‬
‫ההורים הנהנו בראשם‪ ,‬ממשיכים ללכת כמכריחים את רגליהם‬
‫להמשיך ולפסוע‪" .‬אני לא מבין מה הוא עושה"‪ ,‬אמר מנוח לאשתו‬
‫בהיכנסם לכרם‪" ,‬אבל הוא אדם גדול‪ ,‬תלמיד חכם וצדיק המקפיד‬
‫על קלה כחמורה‪ .‬הוא לא איש רגיל‪ ,‬המציאות שלו לא ברורה‪...‬‬
‫נולד מבשורת מלאך‪ ...‬נזיר מרחם‪ ...‬בעל כוחות נפש וגוף עצומים‪...‬‬

‫אני מקווה שהוא יודע מה הוא עושה‪."...‬‬
‫ְצ ָל ְלפ ֹו ִנית הנהנה בראשה‪ ,‬מוחה את הדמעות הנמצאות תדיר‬

‫בעיניה‪.‬‬

‫שמשון מהלך בקלילות‪ ,‬דוחה את המחשבות הרוצות לטרוף את‬
‫דעתו בכל עת שנמצא לבדו‪" .‬מעניין אם גוויית האריה עדיין נמצאת‬
‫שם?"‪ ,‬חשב בעודו מנסה להסיח דעתו‪ .‬דבורים מציקות מזמזמות‬
‫מעל לראשו‪ ,‬הוא מתעלם מהן‪ ,‬מחיש פעמיו‪ .‬גוויית האריה נגלית‬
‫לעיניו בצורת שלד עצמות עטוי בפרווה ההדורה‪ ,‬מעל לשלד‬
‫מזמזמות דבורים רבות‪ .‬שמשון מתקרב‪ ,‬רואה את הדבורים נכנסות‬

‫‪284‬‬