Page 388 - MOTIV-YEMY HSOFTIM.MOTIV-YEMY HSOFTIM.1A
P. 388

‫‪Pg: 388 - 13-Front 21-10-20‬‬

                                                                  ‫האוצרות האבודים‬

‫עם השם‪ ,‬התוודו על עוונותיכם ובקשו מחילה‪ .‬השם אלוקינו אוהב‬
‫כל אחד ואחד מכם כבן יחיד‪ ,‬משתוקק הוא לסלוח לבניו האהובים‪,‬‬
‫אם רק יבקשו הם את מחילתו"‪ ,‬סח ברוך‪" ,‬שבו אחיי‪ ,‬ושובו אל‬
‫השם הטוב‪ ."...‬שמואל התיישב על מקומו‪ ,‬ואיתו כל הקהל הגדול‪.‬‬
‫דקות קצרות חלפו‪ ,‬קול בכי החל להישמע מהאנשים‪ ,‬קול ההולך‬
‫ומתגבר‪ ,‬מצרף אליו עוד ועוד אנשים הפותחים את חרצובות‬
‫ליבותיהם‪ ,‬שבים בכל ליבם אל השם‪ .‬שעות ארוכות מאוד נמשכה‬
‫הבכייה‪ .‬כל הקהל צם לכפרת עוונותיו‪ .‬תחושת ניקיון וטהרה‬
‫עלתה בלב האנשים המנקים את הטינופת שמילאה את מהותם‬
‫בשנים האחרונות‪ .‬אנשים החלו לקום ממקומם‪ ,‬מחפשים בעיניים‬
‫מצועפות חברים אשר הם חטאו להם‪ ,‬מתפייסים אחד עם השני‪,‬‬

                                  ‫מבקשים מחילה בחיבוק חברי אמיתי‪.‬‬
‫אנשים נפוחי עיניים התקרבו לשמואל‪ ,‬מבקשים דרך תשובה‬
‫פרטית על עוונותיהם‪ .‬שמואל מביט בהם באהבה‪ ,‬מדריכם בדרך‬
‫שבה הם צריכים ללכת‪ .‬בעלי סכסוך ממוני מתקרבים לשמואל‪,‬‬
‫מרצים את טענותיהם‪ .‬שמואל דן ביניהם‪ ,‬האנשים מקבלים בשמחה‬
‫את הדין‪" .‬ראויים הם להיקרא בניו של הבורא"‪ ,‬חשב שמואל‬

                                                                ‫בחיוך אוהב‪.‬‬

‫נער פרוע בגדים רץ אל תוך המחנה העוסק בתשובה‪ ,‬פניו מביעות‬
‫אימה ופחד‪ .‬אנשים מביטים בנער המפלס דרכו אל שמואל‬
‫בפליאה‪ .‬הנער המתנשם בחוזקה הצביע לעבר הדרום‪ .‬המבטים‬
‫הופנו דרומה בפחד‪" .‬אדוני‪ ,‬הפלישתים עולים עלינו למלחמה"‪,‬‬
‫סח הנער באימת מוות‪" ,‬הם כנראה שמעו על התקבצות האנשים‬

                                            ‫והחליטו לבוא להילחם בנו"‪.‬‬
‫קולות בכי של פחד החלו להישמע מקרב המחנה‪ ,‬סוחפים‬
‫אחריהם את הקהל המפוחד‪" .‬אדוננו שמואל‪ ,‬מה נעשה? התפלל‬

         ‫עלינו‪ ,‬אחרת הם יהרגו את כולנו!"‪ ,‬זעקו העם אל שמואל‪.‬‬

                                                                           ‫‪388‬‬
   383   384   385   386   387   388   389   390   391   392