Page 49 - MOTIV-YEMY HSOFTIM.MOTIV-YEMY HSOFTIM.1A
P. 49

‫‪Pg: 49 - 2-Front 21-10-20‬‬

‫ימי השופטים‬

‫קול צרחות מקפיאות דם עלו באוזני הלוחמים כאשר מתוך‬
‫הקרקע פרצו לוחמי העי‪ ,‬תוקפים את הצבא הבא לעבר עירם‪ .‬מתוך‬
‫בורות מכוסי עפר צצו האויבים ותקפו את המחנה המופתע‪ .‬לוחמי‬
‫ישראל המופתעים החלו לנוס על נפשם בראותם את יאיר בן מנשה‬
‫מומת בידי חרב האויב המפתיעה‪ .‬אימה נזרעה במחנה והוא נס‬
‫חזרה על עקבותיו‪ ,‬מותיר אחריו את יאיר בן מנשה ההרוג ועוד‬

                                        ‫שלושים וחמישה לוחמים מתים‪.‬‬

‫קול צעקות בפאתי המחנה הקים את ְיה ֹו ֻׁש ַע ממקומו‪" ,‬מה קורה?"‪,‬‬
‫שאל את עצמו בצאתו מתוך האוהל שבו לימד את בני הנעורים‬
‫אמונה ותורה‪" .‬לא ייתכן כי כבר שבו הלוחמים מהמלחמה‪ ,‬אפילו‬

     ‫חצות היום עדיין לא הגיע"‪ ,‬הרהר בהזדרזו לברר מה התרחש‪.‬‬
‫ריצת האמוק של הלוחמים העידה כי לא ניצחון מהיר היה מנת‬

                                   ‫חלקם‪ ,‬אלא מנוסה אחר הפסד מוחץ‪.‬‬
‫"מה קרה?!"‪ ,‬שאל ְיה ֹו ֻׁש ַע את הלוחם הראשון שפגש בעודו‬

                                        ‫אוחז בבגדיו ומעמידו על מקומו‪.‬‬
‫"הם פרצו מתוך הקרקע‪ ...‬הפתיעו אותנו לגמרי‪ ...‬יאיר בן‬
‫מנשה מת ועוד עשרות לוחמים נהרגו‪ ...‬אנחנו גמורים‪ ,"...‬האיש‬
‫פרץ בבכי‪ ,‬נפל על ברכיו כשידיו מכסות את פניו ההמומות‪ .‬שאר‬
‫הלוחמים נפלו אף הם על ברכיהם‪ ,‬מבכים על מר גורלם וגורל‬

                                                                     ‫החללים‪.‬‬
‫ְיה ֹו ֻׁש ַע חש כי עיניו מטושטשות‪ ,‬הדמעות מציפות את העיניים‪,‬‬
‫חש כי בו תלוי העוון שבגללו נהרגו שלושים ושישה איש מישראל‪.‬‬
‫רגליו נושאות אותו אל עבר אוהל מועד‪ ,‬לשאול על מה יצא הקצף‬

                                  ‫בעמו‪ ,‬זקני העם נשרכים באבל אחריו‪.‬‬
‫"אהה השם אלוקים"‪ ,‬קרא ְיה ֹו ֻׁש ַע בקורעו את שמלותיו‪ ,‬נופל‬
‫על פניו לפני ארון האלוקים‪ ,‬בנותנו עפר לראשו‪" ,‬למה העברת‬
‫את העם הזה את הירדן? לתת אותנו ביד האמורי להאבידנו? ולו‬
‫הואלנו ונשב בעבר הירדן"‪ ,‬בכה בכאב‪" ,‬אנא השם‪ ,‬מה אומר אחרי‬

‫‪49‬‬
   44   45   46   47   48   49   50   51   52   53   54