Page 70 - MOTIV-YEMY HSOFTIM.MOTIV-YEMY HSOFTIM.1A
P. 70

‫‪Pg: 70 - 3-Back 21-10-20‬‬

                                                                  ‫האוצרות האבודים‬

‫ְיה ֹו ֻׁש ַע הרהר מעט בינו לבין עצמו‪" .‬ראשית‪ ,‬נעלה לכיוון ערי‬
‫הגבעונים עם אנשי החיל ואז נחליט מה לעשות"‪ ,‬שח ְיה ֹו ֻׁש ַע‬

                                                                   ‫המהורהר‪.‬‬

‫חיל ישראל עשה את הדרך במהירות אל עבר ערי גבעון‪ ,‬שעות‬
‫קצרות חלפו מיציאת החיל הכבד מהגלגל עד הגיעם לגבעון‪.‬‬
‫בזריזות הקיפו הלוחמים את העיר הבצורה והגדולה מארבע‬
‫פאותיה‪ ,‬משתוקקים לפרוץ את החומות הבצורות ולעשות דין‬

                                                                    ‫במכזבים‪.‬‬
‫שער העיר נפתח‪ ,‬משלחת זקני העיר יצאה לקבל את פני הצרים‬
‫עליהם‪ .‬מבטיהם כבושים בקרקע באימה מתוך ידיעה כי יותר‬
‫ממסתבר שזהו יומם האחרון‪ .‬אנשי המשלחת נפלו על פניהם לפני‬

                   ‫ְיה ֹו ֻׁש ַע כשהם בוכים מפני יראת המוות הקרב ובא‪.‬‬
‫"צריך לשחוט אותם אחד אחד!"‪ ,‬נשמעו קולות הלוחמים‬
‫העומדים מאחורי מנהיגם‪" ,‬הנמושות הללו שקרניות ואין השבועה‬

                                                               ‫חלה עלינו!"‪.‬‬
‫"אבל אנחנו נשבענו להם‪ ,"...‬אמרו נשיאי העדה בקול רפה‬

                                                                       ‫ונשבר‪.‬‬
‫"זאת כבר בעיה שלכם!"‪ ,‬נענו הלוחמים‪" ,‬תתמודדו אתם עם‬

                                        ‫שבועת השווא שנסחטה מכם!"‪.‬‬
‫"אנו עם אחד‪ .‬חטא של יחיד מאיתנו מחייב את כולנו!"‪ ,‬אמרו‬
‫הנשיאים‪" ,‬אל תשכחו את עכן‪ ,‬שבגלל חטאו מתו שלושים ושש‬

                                                           ‫מבחורי ישראל"‪.‬‬
‫"אז מה נעשה?! ניתן להם להישאר כאן לאחר שכיזבו בנו?!‬

      ‫נבליג על ציווי השם שאמר לנו לכלותם?!"‪ ,‬שאלו הלוחמים‪.‬‬
‫"נראה לי שאם לא נמיתם אלא נחיה אותם וניקח אותם לעבדים‪,‬‬
‫חוטבי עצים ושואבי מים לכל העדה‪ ,‬לא יהיה עלינו קצף על‬
‫השבועה אשר נשבענו וגם לא יהיה חילול השם על שהפרנו את‬

                                                                            ‫‪70‬‬
   65   66   67   68   69   70   71   72   73   74   75