Page 191 - MOSAD BIYALIK-zochalim.MOSAD BIYALIK-zochalim.1A

‫‪Pg: 191 - 12-Back 21-06-15‬‬

‫שקשאיםק ‪:‬הרדס ‪191‬‬

‫הרגילים‪ .‬מספר מגיני הגחון בדרך כלל בטווח ‪( 245-210‬השכיח‬ ‫אורח חיים‪ :‬בטורקמניסטן הוא חי במקומות לחים יותר מאשר זעמן‬
‫‪". . . . . . . . . . . . . . )237-222‬זעמן דק צפוני"* ‪P. ladacensis‬‬ ‫המטבעות [‪ .]1439b‬בירדן חי באזורים הרריים‪ ,‬טרשיים ויובשניים עם‬
‫‪ .--‬ברווח הבהיר בין אוכפים עוקבים‪ ,‬גם בצוואר‪ ,‬אין "בן אוכף" כהה‬ ‫צומח‪ .‬בקיץ; כנראה מעדיף קרבת מים‪ .‬אחרי שנת החורף יוצא לפעילות‬
‫למחצה כנ"ל‪ .‬מספר מגיני הגחון בדרך כלל בטווח ‪( 265-230‬השכיח‬ ‫כשהטמפרטורות עולות על ‪ 17‬מ"צ‪ .‬ניזון בעיקר ממכרסמים אך גם‬
‫‪". . . . . . . . . . . . . . )247-237‬זעמן דק דרומי"* ‪P. tessellatus‬‬ ‫מחולייתנים אחרים ּו ִמּנְ ָדלִים‪ .‬בירדן נמצאו בפרט אחד שני עכברי בית‪,‬‬

‫‪Platyceps collaris‬‬ ‫זעמן זיתנ י‬ ‫ובשני — זיקית [‪.]471‬‬
‫)‪(Müller, 1878‬‬ ‫ איור ‪212‬‬
‫רבייה‪ :‬חיפוש הספרות מוקשה מפאת שינוי הסיסטמטיקה‪ .‬בירדן‪ ,‬מאוחר‬
‫נחש דק‪ ,‬נאה וזריז‪ .‬בעבר המין הזה פוצל בשם ‪Coluber‬‬ ‫ביוני או ביולי‪ ,‬הנקבות מטילות ‪ 5-4‬ביצים באורך ‪ 50-40‬מ"מ‪ .‬הבקיעה‬
‫(‪ ,rubriceps )Wenzmer, 1919‬מן המין ‪Coluber najadum‬‬
‫(שחי מהלבנון צפונה עד לבלקן) אך לפני כעשור תוקן שמו ל־‬ ‫היא אחרי ‪ 70-60‬יום ואורך הצעירים כמעט ‪ 240‬מ"מ [‪.]471‬‬

‫‪.]1464c ,1282a[ Platyceps collaris‬‬ ‫‪Genus Platyceps‬‬ ‫סוג שימושי עברי‪ :‬זעמן ‬
‫‪Blyth, 1860‬‬ ‫ ‬

‫תיאור‪ :‬נחש עדין ודק בהשוואה לזעמן השחור ולזעמן המטבעות‪.‬‬ ‫לאחר פיצול הסוג ‪ ,Coluber‬הסוג ‪ Platyceps‬כולל את רוב‬
‫אורכו הכולל עד מטר ויותר (ומזה כרבע עד כשליש לזנב)‪.‬‬ ‫המינים מהסוג שפוצל אך לא בטוח שמלאכת הפיצול הגיעה‬
‫הראש רחב מעט מהצוואר‪ .‬קשקשי הגב סדורים ב־‪ 19‬טורים‪.‬‬ ‫לסיומה‪ .‬שם הסוג העברי‪ ,‬ובדומה לו לפחות גם הגרמני‪ ,‬מתייחס‬
‫מספר מגיני הגחון ‪ ,223-195‬ומגיני תת־זנב ‪ 119-92‬זוגות‬ ‫להתנהגותם התוקפנית־נשכנית של רוב המינים בהיתפסם ביד‪.‬‬
‫(בירדן‪ ,‬מתוך ‪ 25‬פרטים) [‪ .]471‬הצבע אפור־ירקרק או אפור־‬
‫חום‪ .‬הראש חום‪ ,‬נוטה קצת לאדמדם‪ .‬בצד הראש פס שחור‪.‬‬ ‫אפיון הסוג המדעי‪ :‬קשקשי הגב חלקים; הם ערוכים ב־‪19‬‬
‫בעורף ענק שחור עם שוליים לבנים‪ ,‬ובהמשך הגוף פזורים‬ ‫טורים או פחות‪ .‬דגם הגב בדרך כלל טבעות‪ ,‬פסי רוחב‪ ,‬אוכפים‬
‫כתמים שחורים‪ ,‬עטורים בלבן‪ ,‬ההולכים וקטנים לאחור עד‬ ‫או טורי כתמים כהים מן הרקע‪ .‬אחרת‪ ,‬צבע הגב זיתי חלק עם‬
‫שנעדרים החל מאמצע הגוף‪ .‬לפעמים באים אחרי ענק העורף‬ ‫קולר שחור בעל שוליים לבנים וכמה כתמים שחורים־לבנים‬
‫עוד ענקים דומים ורק אחריהם הכתמים ההולכים וקטנים‪ .‬זהו‬ ‫אחריו‪ .‬הקבצת מיני זעמן לסוג הזה מבוססת בעיקר על תכונות‬
‫דנ"א‪ ,‬כלומר על מיעוט הבדלים בקטעי הגנום הקטנים שנבדקו‬
‫נחש יפה מאוד‪ ,‬בייחוד בצעירותו‪.‬‬
‫[‪.]1282a ,1084‬‬

‫מינים‪ :‬לפחות ‪ 20‬מינים‪.‬‬

‫תפוצה‪ :‬אסיה ואפריקה‪.‬‬

‫בארץ‪ :‬בישראל מוכללים בסוג הזה שישה מינים שנבדלים היטב על סמך‬

‫דגם הצבעים האופייני והעקבי של כל אחד‪ ,‬וסימנים נוספים‪ ,‬כדלקמן‪:‬‬

‫‪ .1‬דגם הגב נעדר טבעות‪ ,‬פסי רוחב‪ ,‬אוכפים או טורי כתמים כהים‪,‬‬

‫אלא צבע הגב זיתי חדגוני עם קולר שחור בעל שוליים לבנים ומספר‬

‫כתמים שחורים־לבנים אחריו ‪. . . . . . . . . .‬זעמן זיתני ‪P. collaris‬‬

‫‪ -. -‬לאורך הגב (או רובו) סדרת טבעות‪ ,‬פסי רוחב‪ ,‬או אוכפים כהים על‬

‫רקע בהיר יותר ‪2. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬

‫‪ .2‬הרקע צהוב ופסי הרוחב שחורים; סדרתם נמשכת לכל אורך הגוף‪.‬‬

‫נוסף על כך‪ ,‬לפעמים קו כתום או אדום לאורך השדרה‪ .‬הרושם הכללי‬

‫הוא של צבעי אזהרה ‪3. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬

‫‪ .--‬הרקע אפור בהיר או חום בהיר ופסי הרוחב או האוכפים בגוון אפור‬

‫כהה יותר‪ .‬הדגם הולך ודוהה כלפי אחור כך שהזנב חדגוני‪ .‬הרושם‬

‫הכללי הוא בעיקר של צבעי הסוואה ‪4. . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬

‫‪ .3‬הטבעות השחורות מעטות‪ ,‬רחבות ומרווחות‪ .‬מספרן הכולל (בגוף‬

‫ובזנב) עד כארבעים ‪. . . . . . . . .‬זעמן יפהפה ‪P. elegantissimus‬‬

‫‪ -. -‬הטבעות השחורות רבות וצרות‪ .‬מספרן הכולל (בגוף ובזנב) עולה‬

‫זעמן זיתני‪ .‬זכר מהשרון‪ :‬גן שמואל (‪)HUJ-R 16912‬‬ ‫על ‪. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . 60‬זעמן סיני ‪P. sinai‬‬

‫דו־פרצופיות זוויגית‪ :‬בסיס הזנב מעובה בזכר‪ .‬בישראל הזכר ארוך‬ ‫‪ .4‬הגוון השולט אפור‪ .‬האוכפים הכהים רחבים צפופים והרווחים ביניהם‬
‫מהנקבה (רו"ג)‪ .‬מתוך ‪ 28‬זכרים (באוסף) הממוצע ‪ 582.5‬מ"מ (המרב‬
‫‪ 793‬מ"מ)‪ ,‬מתוך ‪ 27‬נקבות הממוצע ‪ 508.8‬מ"מ (המרב ‪ 705‬מ"מ) [‪,1630‬‬ ‫צרים ביחס לאוכף‪ .‬בראש טור האוכפים קו אורכי כהה על העורף‬
‫‪ .]1632 ,1631‬בבולגריה הזנב ארוך בזכר‪ 35.7% ,‬מהרו"ג‪ ,‬מבנקבה‪32.1% ,‬‬
‫מהרו"ג‪ .‬מספר מגיני הגחון בזכרים בממוצע ‪( 189‬טווח ‪ )192-186‬ובנקבות‬ ‫והצוואר‪ .‬מספר מגיני הגחון נמוך מ־‪. . . . . . . . 210‬זעמן האוכפים‬
‫‪ )203-198( 200‬כך שאפשר לאבחן את הזוויג כבר בצעירים; מספר מגיני‬
‫‪P. rogersi‬‬ ‫ ‬
‫התת־זנב בזכר ‪ )94-84( 88‬ובנקבה ‪.]1231[ )91-79( 85‬‬
‫‪ -. -‬הגוון השולט אפור או חום‪ .‬האוכפים הכהים צרים והרווחים שביניהם‬

‫רחבים בהשוואה לאוכף (בישראל)‪ .‬אין קו אורכי על העורף ‪5. . . .‬‬

‫‪ .5‬באמצע הרווח הבהיר בין כל שני אוכפים כהים‪ ,‬בעיקר בקדמת‬

‫הנחש (בצוואר) יש כעין "בן־אוכף" דק יותר ובהיר יותר מהאוכפים‬