Page 185 - MOTIV-HMELECH DAVID.MOTIV-HMELECH DAVID.1A
P. 185

‫‪Pg: 185 - 6-Front 21-10-20‬‬

‫המלך דוד‬

‫ֲא ִחי ֶמ ֶל ְך החיתי‪ ,‬אחד מלוחמיו הנאמנים‪ ,‬עומד לצד ָ ּד ִוד‪" :‬הם לא‬
       ‫נראים כאנשי צבא‪ .‬נראה כאילו כולם ישנים שם"‪ ,‬שח ל ָ ּד ִוד‪.‬‬

‫"אנשי הצבא אינם מעוניינים לצאת למרדפים עוד‪ .‬העם עייף‬
                           ‫מהחיפושים אחרינו"‪ ,‬נענה ַא ְב ַשי בן ְצר ּו ָיה‪.‬‬

‫י ֹו ָאב ו ַא ְב ַשי‪ ,‬בניה של ְצר ּו ָיה אחות ָ ּד ִוד‪ ,‬היו מראשוני המצטרפים‬
‫לצבא ָ ּד ִוד‪ַ .‬א ְב ַשי גבר צעיר מלא מרץ וחדוות חיים‪ ,‬לוחם אמיץ‬

                                                                    ‫ללא פחד‪.‬‬
‫ָ ּד ִוד מחייך‪" :‬אני רוצה לרדת למטה עם עוד לוחם אחד‪ .‬מי בא‬

                                             ‫איתי למטה‪ ,‬למחנה ָׁשא ּול?"‬
                  ‫"אני"‪ ,‬נענה ַא ְב ַשי במהירות פן יקדימנו ֲא ִחי ֶמ ֶל ְך‪.‬‬

‫שני הלוחמים יורדים חרש מצלע ההר לעבר מחנה האויב‪ּ ָ .‬ד ִוד‬
‫ו ַא ְב ַשי חולפים כצללים מעל אנשי ָׁשא ּול הישנים‪ ,‬מתקרבים ללב‬

                                          ‫המחנה לעברו של ָׁשא ּול המלך‪.‬‬
‫"הנח לי‪ ,‬ואהרוג את ָׁשא ּול"‪ ,‬לוחש ַא ְב ַשי; "מכה אחת ויהיה סוף‬

                          ‫לרדיפות‪ .‬ה' נתן לנו שוב את האויב בידינו"‪.‬‬
‫"הס‪ ...‬חלילה לנו מלשלוח ידינו במלך ישראל"‪ ,‬משתיקו ָ ּד ִוד‪,‬‬
‫"אם ירצה ה' להמיתו‪ ,‬הרי הוא בידו‪ .‬אנו לא נפגע בו‪ .‬קח את צפחת‬

                               ‫המים ואת חנית המלך ונשוב למקומנו"‪.‬‬
‫ַא ְב ַשי רוכן לקחת את החנית ואת צפחת המים‪ ,‬כל רצונו הוא‬
‫לסיים את מסכת הרדיפות ברגע זה‪ ,‬להכות ב ָׁשא ּול‪ .‬אך המלך ָ ּד ִוד‬

                                                                  ‫אינו מרשה‪.‬‬
‫שני הצללים יוצאים מקרב המחנה‪ ,‬עולים במעלה ההר‪ ,‬הרחק‬

                                                               ‫ממחנה ָׁשא ּול‪.‬‬

‫" ַא ְב ֵנר בן נר!‪ "...‬הקריאה זעזעה את העמק‪ ,‬גוברת על שריקת‬
‫הרוחות‪ ,‬מקיצה את הצבא הישן‪ .‬הנערים קופצים ממקומם בפחד;‬

‫‪185‬‬
   180   181   182   183   184   185   186   187   188   189   190