Page 191 - MOTIV-HMELECH DAVID.MOTIV-HMELECH DAVID.1A
P. 191

‫‪Pg: 191 - 6-Back 21-10-20‬‬

‫המלך דוד‬

‫אני‪ ,‬אנשיי ומשפחותינו לשבת בה‪ .‬מנהגינו‪ ,‬אדוני המלך שונים‬
‫ממנהגיכם‪ ,‬לכן אין אני ואנשיי רוצים לחיות בתוך עריכם‪ .‬אני‬
‫מבטיח למלך שהוא לא יצטער על מעשיו‪ .‬אנשיי לוחמים מיומנים‬
‫מאוד‪ ,‬השונאים את ָׁשא ּול ורוצים להתנקם בו ובכל הרודפים אותנו‪.‬‬
‫אנחנו‪ ,‬אדוני המלך‪ ,‬לא לוקחים שבויים! רק שלל לכבוד המלך!"‬
‫המלך מחויך‪" :‬נראה לי שאנחנו יכולים לעשות עסק‪ .‬אני אתן‬
‫לכם את העיר ִצ ְק ָלג‪ ,‬ובה תשבו אתה ואנשיך‪ .‬נראה איך אנחנו‬

                                                                 ‫מתקדמים"‪.‬‬

‫"ידידי היקר ָ ּד ִוד!" ָא ִכי ׁש קם מכיסאו‪ ,‬נושא את גופו המסורבל‬
‫לעבר ָ ּד ִוד‪ ,‬מחבקו כחבק איש את רעהו משכבר הימים‪" .‬עסקת‬
‫חיי"‪ ,‬חושב ָא ִכי ׁש‪" ,‬עבד נאמן שאין כמותו‪ .‬איזה לוחמים אכזריים‪,‬‬

                              ‫אין עבדים‪ ,‬אבל כמה שלל הם מביאים!"‬
‫"שלום עליך‪ ,‬אדוני המלך‪ ,‬שמח אני לראות את פני המלך"‪ּ ָ ,‬ד ִוד‬
‫משיב חיבוק ל ָא ִכי ׁש ובליבו שנאה לאיש‪ ,‬שנאה המעורבת בבדיחות‬

                                                                        ‫הדעת‪.‬‬
‫"מה הבאת לי היום? איפה נלחמת‪ ,‬ידיד נפשי?" תאוות הבצע‬

                                         ‫ושנאת ישראל מציפות את ליבו‪.‬‬
‫"אדוני המלך‪ ,‬השבוע נלחמנו בצפון הנגב‪ .‬היה שם יישוב ישראלי‬
‫גדול מאוד לקחנו שלל רב‪ .‬אלפי הרוגים היו שם‪ ,‬באנו אליהם‬
‫בחשכת לילה כשכולם ישנו‪ .‬חייליי עברו מבית לבית‪ ,‬שוחטים‬
‫וטובחים את הכול‪ ,‬גברים‪ ,‬נשים וטף‪ .‬לאחר שווידאנו שלא נשאר‬
‫איש חי‪ ,‬אספנו את כל מה שהיה בעיר לכבוד המלך‪ .‬הפעם הבאנו‬
‫לך כעשרת אלפי ראש צאן ובקר‪ ,‬אלפיים חמורים וגמלים ושלל‬
‫בגדים‪ ,‬תכשיטים וכלים שונים‪ .‬הכול מוצב בחצר המלך‪ .‬המלך יצא‬

                                         ‫עם עבדו החוצה לצפות בשלל"‪.‬‬
‫ָא ִכי ׁש ו ָ ּד ִוד יוצאים לחצר ההומה מקול הבהמות‪ ,‬אנשי המלך‬

                   ‫מסתובבים בחצר הגדולה‪ ,‬מתפעלים מהשלל הרב‪.‬‬

‫‪191‬‬
   186   187   188   189   190   191   192   193   194   195   196