Page 279 - MOTIV-HMELECH DAVID.MOTIV-HMELECH DAVID.1A
P. 279

‫‪Pg: 279 - 9-Back 21-10-20‬‬

‫המלך דוד‬

‫"אני מקווה שהפעם הדבר יצליח‪ .‬לא הייתי רוצה שמה שקרה‬
          ‫בפעם שעברה יחזור על עצמו"‪ ,‬שח אחד הנוכחים לרעהו‪.‬‬

‫תחושת חלחלה עברה בגוף החבר‪" :‬כן‪ ,‬זה היה נורא‪ .‬מסכן ֻע ָ ּזא‪,‬‬
                                ‫הוא היה צדיק גדול ומת בצורה כזאת"‪.‬‬

‫"נראה לי שהפעם זה יהיה שונה‪ּ ָ ,‬ד ִוד המלך לא יעשה את אותה‬
 ‫הטעות פעמיים‪ .‬שמעתי שהפעם הלווים יישאו את הארון"‪ ,‬לחש‪.‬‬

‫"הלוואי‪ ,‬הארון צריך לשכון במקום מכובד‪ ,‬לא בביתו של אדם‬
‫פרטי‪ .‬אף שעובד אדום הוא אדם גדול וחשוב‪ ,‬ארון הברית צריך‬

                               ‫להיות בירושלים בעיר של כלל ישראל"‪.‬‬
‫החבר הנהן‪" :‬שמעתי שהמלך הכין בית מיוחד לארון הקודש‪,‬‬
‫בית שבנוי מאבן אבל הכיסוי הוא מעור‪ .‬אתה יודע מדוע גם הכיסוי‬

                                                                ‫אינו מאבן?"‬
‫"בוודאי‪ ,‬הבית הזה הוא זמני‪ ,‬עד שייבנה בית המקדש‪ .‬כל עוד‬
‫שהבית זמני יש להראות זאת במעשה בפועל‪ .‬אם הבית יהיה כולו‬

                         ‫מאבן‪ ,‬ייראה כאילו זה בית קבע"‪ ,‬ענה החבר‪.‬‬
                                            ‫"שששש‪ ...‬הנה המלך בא"‪.‬‬

‫ָ ּד ִוד עלה לבמה קטנה שהוצבה בפתח בית עובד אדום הגיתי לבוש‬
‫בגדי בד לבנים פשוטים כאחד המשרתים בקודש‪ ,‬ועל גביהם מעיל‬
‫תכלת דק ופשוט‪ .‬שקט השתרר‪ ,‬העם נשא עיניו‪ ,‬מתבונן במלך‬

                                                        ‫הלבוש בגדי הדיוט‪.‬‬
‫"עם השם"‪ ,‬פתח ָ ּד ִוד‪" ,‬אנו עומדים להעלות את ארון שכינת‬
‫עוזנו לעירו של מלך העולם‪ .‬לבשו על ליבכם יראת קודש‪ ,‬טהרו את‬
‫נפשכם לקראת המעמד הנשגב‪ ,‬גילו ברעדה לפני צור העולמים"‪.‬‬
‫דממה מוחלטת‪ ,‬יראת קודש נגלית לעיניים‪ָ " .‬צד ֹוק ו ֶא ְב ָי ָתר הכוהנים‪,‬‬

                                      ‫היכנסו לכסות את ארון האלוקים"‪.‬‬
‫מבין קהל הכוהנים נתפרדו ָצד ֹוק ו ֶא ְב ָי ָתר‪ ,‬נכנסים ביראה לבית‬

                                      ‫עובד אדום ובידם כיסוי בד תכלת‪.‬‬

‫‪279‬‬
   274   275   276   277   278   279   280   281   282   283   284