Page 63 - MOTIV-HMELECH DAVID.MOTIV-HMELECH DAVID.1A
P. 63

‫‪Pg: 63 - 2-Back 21-10-20‬‬

‫המלך דוד‬

‫מישראל שיימצא יומת מיד‪ ,‬גזרו הפלשתים‪ .‬עם רב נאסף למלחמה‪,‬‬
‫ללא כלי נשק‪ ,‬ללא חנית‪ ,‬רומח או חרב‪ .‬עם ששנים רבות משעובד‬

                            ‫לעם זר‪ ,‬הגוזר עליו גזרות חדשות בכל עת‪.‬‬
‫שעת צהריים‪ ,‬השמש ניצבת במרומי הרקיע כצופה על הנעשה‪.‬‬
‫ָׁשא ּול ו ְשמ ּו ֵאל הנביא ניצבים על הבמה מביטים בעם הרב שנאסף‪.‬‬
‫ההמון מביט בנביא ובמלכם החדש מצפים לשמוע את מוצא‬
‫פיו‪ .‬רגשות מעורבים ממלאים את ליבות הנאספים‪ ,‬פחד‪ ,‬שמחה‪,‬‬
‫התרגשות‪ ,‬חרדה‪ .‬עשרות שנים של שיעבוד נתנו את אותתם‬
‫באנשים‪ .‬פחד שמא התקהלות זאת תגרום לפלשתים להטיל גזרות‬

                                                       ‫והתעללויות חדשות‪.‬‬
‫הפלשתים‪ ,‬עם מרושע‪ ,‬שאינו בוחל בשום דרך לדכא את ישראל‪.‬‬
‫עינויי נשים‪ ,‬זקנים וילדים הינה מנת חלקם היומיומית של ישראל‪.‬‬
‫בנות ישראל הנלקחות לשרת כשפחות בבתי הפלשתים‪ ,‬עוברות‬
‫התעללויות קשות‪ .‬בחורי ישראל נרמסים תחת רגלי הפלשתים‬
‫בעבודות פרך‪ .‬עם ישראל שכח את טעמה של החרות‪ .‬עם שהכרתו‬
‫בעצמו כעם רופפת‪ .‬כל עיר‪ ,‬פלך ושבט נתונים תחת נציבי הפלשתים‬
‫ואין קשר בין השבטים‪ .‬הקשר היחיד הינו החגים שלעיתים חוגגים‬
‫חלק מהעם‪ ,‬קשר המתרופף יותר ויותר‪ .‬כל אחד עסוק בצרותיו‬

                                            ‫ובניסיונותיו לשרוד את היום‪.‬‬
‫ָׁשא ּול ציווה על נעריו למנות את הבאים‪ .‬כל אחד מהנאספים‬

                           ‫הביא חתיכת חרס‪ ,‬הנערים מנו את החרסים‪.‬‬
‫"יש לנו שלוש מאות ושלושים אלף חיילים"‪ ,‬חשב ָׁשא ּול‪ ,‬כשקיבל‬

  ‫את המניין; "צבא כה רב‪ ,‬ואנו נרמסים תחת כפות רגלי אויבינו"‪.‬‬
‫"עם ישראל"‪ ,‬נשמע קולו של ָׁשא ּול‪ ,‬קול תקיף‪ ,‬מלכותי ורם‪,‬‬
‫שהדהד בכל האזור‪ ,‬משתיק את הנאספים‪" .‬בני אברהם‪ ,‬יצחק‬
‫וישראל‪ .‬אנחנו עם אחד! בניו של מלך מלכי המלכים‪ ,‬הקדוש‬
‫ברוך הוא! אנו בניו ועבדיו של בורא עולם‪ ,‬ורק שלו! מהיום‬
‫נתחיל להתנהג כראוי לנו‪ .‬מהיום אנו מפסיקים להיות עבדי הגויים;‬
‫אנו חוזרים לעבוד את מלכנו"‪ .‬קולו הדהד לכל עבר‪ ,‬מרטיט את‬

‫‪63‬‬
   58   59   60   61   62   63   64   65   66   67   68