Page 10 - MOTIV-DOR HMIDBAR.MOTIV-DOR HMIDBAR.1A
P. 10
Pg: 10 - 1-Back 21-10-20
האוצרות האבודים
ישיבות ואברכים ,עורכי דין ורופאים ,שיפוצניקים ואינסטלטורים,
כולם העידו בפה מלא שהם לא הכירו את סיפור התנ"ך באמת (כן,
כן ,אפילו ראשי ישיבות ואברכים!) .מורים לתנ"ך ,בין מהמגזר
הדתי ובין מהמגזר החילוני ,אמרו שלמדו הרבה מאוד מהספרים
וסיפרו שהם משתמשים בספרים על מנת להבהיר לתלמידים סוגיות
שהם לא הצליחו להעביר בכיתה .היו אפילו כמה מנהלים ומורים
שניסו לשכנע את משרד החינוך להכניס את הספרים כספרי לימוד
תנ"ך לתלמידי החטיבה העליונה במערכת הלימודית (לצערי ,הדבר
עדיין תקוע בנבכי גלגלי הבירוקרטיה הממשלתית).
כידוע לכל איש חינוך ,לימוד התנ"ך הוא המקצוע שבו נתקלים
המורים בקושי הכי גדול בהעברת החומר הלימודי .הגישה של:
"פתחו את הספר וקראו מפרק זה פסוק זה ...עד פרק זה פסוק זה.
מי אמר למי? מתי ולמה? "...משעממת ומרדימה את הנוער התוסס
והמלא חיות בריאה וטובה .השיטות הישנות אינן מגרות את הרצון
הטבעי המושרש בכל אדם ללמוד .התלמידים מחפשים דרך מילוט
מלהקשיב לאדם שעומד מולם ומנסה להעביר להם חומר על מנת
שיוכלו לעבור את בחינת הבגרות .במקרה הטוב ,נשאר החומר
הנלמד בראש עד שמבחן הבגרות מועבר לבוחן .הבעיה הגדולה
נוצרת כשהתלמידים מגיעים לגיל בגרות .לצערנו ,כמעט כולם
נשארים עם ההרגשה של" :כבר למדתי את זה! זה משעמם וקשה!"
הרגשה שמובילה להשארת ספר הספרים כספר מדף שאיננו נפתח.
שמעתי פעם על אברך שהגיע לבית ספר כללי במרכז הארץ וביקש
מהמנהלת להסביר לתלמידים במסיבת חג השבועות על מהות החג.
לאחר מסע שכנוע ארוך ,המנהלת הסכימה .ניתנו לאברך שתיים עד
שלוש דקות להעביר את המסר .בסוף ההרצאה הקצרה שאל האברך:
"תלמידים ,האם אתם יודעים מי נפטר בשבועות?" הייתה שתיקה.
האברך ניסה לעזור מעט" :זה שכתב את ספר תהילים! אתם יודעים
איך קראו לו?" התלמידים הביטו בו בחשש שמא יקבלו ציון נמוך
במבחן הפתע שהוא עורך להם .האברך הביט במנהלת והשיב את
פניו לתלמידים בחיוך מעודד" :אתן לכם עוד רמז" ,אמר לתלמידים
10
