Page 167 - MOTIV-DOR HMIDBAR.MOTIV-DOR HMIDBAR.1A
P. 167

‫‪Pg: 167 - 6-Back 21-10-20‬‬

‫דור המדבר‬

                     ‫פרק כ‬

             ‫ִצּפֹו ָרה‬

‫"מהר‪ ,‬בנות‪ ,‬צריך להזדרז‪ ,‬עוד מעט הם יגיעו!"‪ ,‬אמרה אישה‬
          ‫צעירה לשש אחיותיה הקטנות ממנה‪ ,‬דוחקת אותן לפעול‪.‬‬

‫שמש קיצית החלה לבצבץ לפני שעה קלה מעל ההרים‪ ,‬מבשרת‬
‫על תחילתו של יום חדש‪ .‬רוח שרבית מנשבת‪ ,‬מעלה בכנפיה ענני‬
‫חול השורטים את פני הנערות‪ .‬שבע בנות צעירות‪ ,‬בנותיו של ִי ְתר ֹו‬
‫כוהן מדיין‪ ,‬יורדות בכל בוקר לפני הנץ החמה להשקות את צאן‬
‫אביהן‪ .‬שבועות ספורים בלבד עוסקות הנערות במלאכה זו‪ .‬עד לפני‬
‫זמן קצר‪ ,‬היה אביהן איש מכובד בתוך בני השבט‪ִ .‬י ְתר ֹו‪ ,‬יועצו של‬
‫ַּפ ְר ֹעה מלך מצרים שהחל במסע נדודיו בעת שגזר ַּפ ְר ֹעה להשליך את‬
‫ילדי העברים ליאור‪ִ .‬י ְתר ֹו‪ ,‬שלא רצה לקחת חלק במהלך אכזרי זה‪,‬‬
‫החליט לברוח ממצרים ולחפש לעצמו מקום שבו יוכל להתקיים‪.‬‬
‫שנות נדודים ארוכות עבר עד שהגיע למקום מנוחה זה‪ .‬כאן הצליח‬
‫להתיישב‪ ,‬לנוח‪ ,‬להתפרנס בכבוד‪ .‬מקצוע חשוב נטל על עצמו‪,‬‬
‫כוהן דת‪ .‬בביתו היו פסלים ואלילים שונים שלהם סגדו כל יושבי‬
‫הארץ‪ .‬בהתרגש על האדם צרה‪ ,‬הגיע אל ִי ְתר ֹו‪ ,‬שם יכול היה למצוא‬
‫אליל המתאים לצורכו ולעובדו‪ִ .‬י ְתר ֹו‪ ,‬הבקיא בכל עבודות האלילים‬
‫השונים‪ ,‬היה מנתב את האיש לדרך עבודת האליל הנבחר‪ .‬האנשים‬
‫המשחרים לפתחו היו משלמים בעין יפה על שרותי הדת שהיה‬
‫נותן‪ .‬יותר משישים שנה עסק במלאכתו‪ ,‬קיבל כבוד ויוקרה מכל‬
‫בני מדיין‪ .‬בני מדין אף מינו אותו לשופט עליהם‪ ,‬ותמורת זה עשו‬

                                                            ‫את כל מלאכתו‪.‬‬

‫‪167‬‬
   162   163   164   165   166   167   168   169   170   171   172