Page 251 - MOTIV-DOR HMIDBAR.MOTIV-DOR HMIDBAR.1A
P. 251
Pg: 251 - 8-Back 21-10-20
דור המדבר
למלווי הילדים ,המלווים זרקו את מטותיהם ,המטות הפכו לנחשים
גדולים.
ַא ֲהרֹן חייך ,ניגש אל נחשו ,אחזו בזנבו ,הנחש הפך למטה בידו.
ַא ֲהרֹן צחק" :תראה את זה!" ,אמר ל ַפ ְר ֹעה והפנה את מטהו לעבר
נחשי המכשפים .המטה בלע באורח פלא את כל הנחשים הנמצאים
על הארץ" :גם את זה הם יודעים לעשות?" ,שאל בבדיחות הדעת.
"נראה לי שתצטרך לתת להם תקציב לקניית מטות חדשים" .פני
ַא ֲהרֹן הרצינו" :אנו נלך כעת ,מחר נשוב אליך ,תחשוב טוב טוב על
הדבר שבקשנו ממך .כדאי לך שהתשובה תמצא חן בעינינו".
"מהר ,תזדרז ,צריך להגיע כבר! תתחיל להריץ את הסוסים! אני
צריך להגיע למים כמה שיותר מהר!"ַּ ,פ ְר ֹעה יושב במרכבתו ,אוחז
בבטנו .חשכה שוררת בחוץ ,השחר עומד להפציע ,ציוץ הציפורים
עדיין לא נשמע" .אם אנחנו נאחר ,הראש שלך ישלח למשפחתך
כמשכורת!" ,צועק ַּפ ְר ֹעה על המנהיג את מרכבת המלך.
הרוכב מזיע בפחד ,יודע בברור שאם המלך לא יגיע בזמן למימי
היאור לברכם ,היאור לא יעלה בבוקר להשקות את ארץ מצרים.
הזיכרון על חברו שהיה הרוכב בכרכרת המלך עד לפני כשנה,
שהתעכב מלהביא את אלוהי מצרים לברך את היאור ושילם על
כך בראשו ,היכה בכאב בדעתו .הרוכב דפק בחוזקה על הסוסים,
מדהיר את המרכבה .מאות רוכבים וחיילים רוכבים במרחק מכרכרת
המלך .שרי המלכות ,חרטומי מצרים וחכמיה ,הולכים בעקבות
המלך ,יודעים את תפקידם .המחזה היומי שלו מצפים הכול ,ברכת
האלוה .לבוא לראות איך המלך יוצא מהיאור לאחר שברכו .לראות
את ברכת מצרים מאלוהיה.
המלך מניח רגל על רגל ,פניו קמוצות ,ידיו אוחזות בכאב מוצפן
את ביטנו" :אם לא אגיע בזמן ,אני אתפוצץ והרוכב הזה יצטרף
למות .איני יכול להרשות לעצמי שהרוכב יבחין בכך שאני חייב
להתפנות .זה לא ראוי שאלוה צריך לעשות צרכים כשאר בני
251
