Page 281 - MOTIV-DOR HMIDBAR.MOTIV-DOR HMIDBAR.1A
P. 281

‫‪Pg: 281 - 9-Front 21-10-20‬‬

‫דור המדבר‬

                         ‫הקהל הנהן בראשו‪ ,‬מודע לסיפור המופלא‪.‬‬
‫"ובכן‪ ,‬מפני שאחי ניצל בהיותו בתיבה בעזרת היאור‪ ,‬הרי שמידת‬
‫הכרת הטוב מחייבת שהוא לא יפגע ביאור‪ .‬לכן‪ ,‬שתי המכות‬
‫הראשונות שהוכה היאור‪ :‬דם וצפרדע‪ ,‬ניתנו על ידי‪ .‬גם את המכה‬
‫השלישית אצטרך לתת אני‪ ,‬כי מכה זו תהיה בעפר הארץ‪ .‬העפר‬
‫אשר כיסה את המצרי שהומת בידי אחי"‪ַ .‬א ֲהרֹן הפסיק מעט‪ ,‬עיניו‬
‫צופות למרחקים לעבר הבניינים הגבוהים המתרוממים אל על בארץ‬
‫מצרים‪" .‬שמעתי אתכם שואלים את עצמכם מהי המכה הבאה‪...‬‬

                                               ‫ובכן‪ ,‬המכה הבאה היא‪."...‬‬
         ‫ַא ֲהרֹן הניף את המטה למעלה מראשו‪ ,‬הנשימות נעתקו‪...‬‬
         ‫"כינים‪ ,"...‬אמר ַא ֲהרֹן והיכה במטה על הקרקע החשופה‪.‬‬
‫באורח פלא‪ ,‬החלה אדמת החול הצהובה להשחיר‪ ,‬מהגבול והלאה‬
‫לעבר ארץ מצרים נהיתה האדמה שחורה משחור‪ ,‬מרחשת‪ ,‬נעה‪ .‬קול‬
‫תדהמה עלה מפיות האנשים החוזים בתזוזת האדמה‪ .‬כינים קטנות‬
‫וגדולות נערמות‪ ,‬מגודל כינה רגילה עד גודל אגרוף גבר גדול‪.‬‬
‫הכינים הולכות זו על גב זו‪ ,‬נערמות לגובה אמה ויותר‪ ,‬מרחשות‬
‫לעבר ארץ מצרים‪ .‬כשטיח שחור ההולך ומתפשט במהירות מארץ‬
         ‫גושן והלאה‪ ,‬מגיע לשערי מצרים‪ ,‬מכסה את כולה בשחור‪.‬‬
‫"אתם לא נתתם לעמנו להתרחץ וגרמתם להם לסבול מהכינים"‪,‬‬
‫צחק ַא ֲהרֹן‪" :‬כעת‪ ,‬תראו עד כמה זה נעים‪ .‬אתם נתתם להם לטאטא‬

                                    ‫את רחובות החול‪ ,‬אין יותר חול‪."...‬‬
‫האנשים עומדים נדהמים מול המראה‪ .‬כגבעה קטנה המתנוססת‬

                   ‫מול גופם עומד תל הכינים‪ ,‬נמשך עד קצה האופק‪.‬‬

‫"אדוני! אדוני המלך! בוא תראה! מה זה? אלוהי מצרים תציל‬
‫אותנו!"‪ ,‬צרח השומר הנמצא על הצריח הממוקם מעל חדר המלך‪.‬‬
‫"שתוק‪ ,‬מה אתה צועק!"‪ ,‬המלך קם ממיטתו בכעס‪ .‬כאב הראש‬
‫הנורא והרגשת הבחילה שמלווה אותו מאז מגפת הצפרדעים‬

‫‪281‬‬
   276   277   278   279   280   281   282   283   284   285   286