Page 293 - MOTIV-DOR HMIDBAR.MOTIV-DOR HMIDBAR.1A
P. 293

‫‪Pg: 293 - 10-Front 21-10-20‬‬

‫דור המדבר‬

‫הבית‪ ,‬שילחה את אחת מזרועותיה דרך הארובה ופתחה את הבריח‬
  ‫מבפנים‪ .‬החיות נכנסו‪ ,‬ויצאו לאחר שניות עם השלל בפיותיהם"‪.‬‬

‫ָּכלב הביט בפני העבדים לשעבר המתענגים על הסיפור‪" .‬הקטע‬
‫הכי מצחיק היה כשאיזה שר מצרי ראה אותי‪ .‬כנראה‪ ,‬הוא לא מודע‬
‫לשינוי התפקידים המתחולל במצרים‪ .‬הוא קרא לי וציווה עליי‬
‫לשמור על חמשת ילדיו‪ ,‬אולי הוא חשב שבגלל שאני עברי לא‬
‫יקרה לילדיו כלום‪ .‬הוא הלך‪ ,‬אחרי חצי דקה‪ ,‬הגיע אריה‪ ,‬האריה‬
‫הסתכל עליי במבט שואל‪ .‬האמת‪ ,‬לא היה לי נעים ממנו אז אמרתי‬
‫לו‪ :‬בבקשה‪ ,‬בתאבון‪ .‬הוא לקח ילד אחד והלך‪ .‬שני קופים באו‬
‫וביקשו גם הם לאכול‪ .‬באמת‪ ,‬הם נראו רעבים‪ ...‬הנמר והזאב שראו‬
‫שאני כזה נדיב‪ ,‬אפילו לא שאלו רשות‪ ,‬וכן הנשר‪ .‬אחרי כמה דקות‬
‫בא השר ושאל היכן ילדיו‪ ,‬סיפרתי לו שאחד משחק על העצים עם‬
‫הקופים ואחד יצא לטיסה בשמי הארץ עם הנשר‪ ,‬והשלושה הנותרים‬

       ‫רק משחקים עם האריה‪ ,‬הנמר והזאב"‪ ,‬הקהל צחק בשעשוע‪.‬‬
                             ‫"מה עשה השר?"‪ ,‬שאל אחד הנאספים‪.‬‬

‫"האמת‪ ,‬אני לא מבין למה הוא כל כך התרגז ואפילו רצה להכות‬
‫אותי‪ .‬אמרתי לו‪ :‬הרי אתם השרים המצריים אוהבים לראות מלחמות‬
‫בין בני אדם לחיות‪ ,‬יש לכם אצטדיונים גדולים בשביל זה‪ .‬אתם כל‬
‫הזמן הייתם נותנים לעבדים העבריים להשתעשע עם החיות‪ ,‬עכשיו‬
‫תורכם!"‪ָּ ,‬כלב חייך בהנאה‪" :‬אמרתי לו‪ :‬במקום שתשלחו את‬
‫הבחורים העבריים לצוד לכם חיות במדבריות‪ ,‬החיות באו אליכם‬
‫לכאן‪ ,‬עכשיו הרבה יותר קל לתפוס אותן‪ .‬אבל כנראה‪ ,‬אין לו חוש‬
‫הומור מפותח כל כך‪ ,‬יותר נכון לא היה לו חוש הומור‪ .‬הוא רצה‬
‫להכות בי במקל שהיה בידו‪ ,‬ואז קבוצת עורבים ובזים נחתו עליו‬
‫והחלו לאכול אותו‪ .‬כנראה‪ ,‬הם ידעו שהמנוול הזה‪ ,‬אפילו בחייו‬

                                                                  ‫היה נבלה"‪.‬‬

‫האופק נצבע בגווני ארגמן ושני‪ ,‬עננים אפורים ולבנים כיסו‬
‫את החמה הנעלמת מן העין‪ .‬רוח חרישית שרקה בינות עלי עצי‬

‫‪293‬‬
   288   289   290   291   292   293   294   295   296   297   298