Page 355 - MOTIV-DOR HMIDBAR.MOTIV-DOR HMIDBAR.1A
P. 355

‫‪Pg: 355 - 12-Back 21-10-20‬‬

‫דור המדבר‬

‫הוריהם‪ .‬האישה אימצה את שלושת הילדים אל חיקה‪ ,‬מנסה לנסוך‬
                                              ‫בגופם כוח להמשיך בחיים‪.‬‬

    ‫"אבל מה יהיה עם אבא ואימא?"‪ ,‬שאל אחד הילדים בבכייה‪.‬‬
‫בקול חנוק ענתה האישה לילד‪" :‬אבא ואימא הולכים עכשיו לגן‬
‫עדן‪ ,‬הם תמיד ישמרו עליכם ויאהבו אתכם‪ ."...‬האישה ליטפה את‬
‫ראש הילד‪ ,‬בזרועה הרימה זוג תינוקות הלנים בשלווה בעריסת‬
‫הנצרים הישנה‪" .‬בואו חמודים‪ ,‬נלך לבית שלי‪ ,‬מצפה לכם שם‬

                                                      ‫ארוחת ערב טעימה"‪.‬‬
‫האישה יצאה‪ ,‬ואחריה פסעו כל ילדי המשפחה מלווים בבנותיה‬

                                          ‫הגדולות של האישה הרחמנית‪.‬‬
‫בתוך הבית עמלו שני גברים לקבור את אבי המשפחה והאם‬

                                             ‫שמיאנו לצאת מארץ מצרים‪.‬‬

‫בשלושת ימי האפילה הראשונים שחלפו‪ ,‬ניסו המצרים‪ ,‬הרתוקים‬
‫למקומם באימה‪ ,‬לשנות לעיתים את תנוחתם‪ .‬רחשו על הארץ‬

                                   ‫בניסיון למצוא דבר מאכל או משקה‪.‬‬
                                               ‫"אני לא יכול לנשום‪."...‬‬

                                              ‫"מה זה? מי דורך עליי?"‪.‬‬
                                                 ‫"תעזבו לי את הידיים"‪.‬‬
                                                         ‫"תשחררו אותי"‪.‬‬

‫אנקות וטרוניות נשמעו מהמצרים השוכבים על הארץ‪ .‬החושך‬
‫נעשה מוחשי‪ ,‬ממלא את חלל האוויר‪ ,‬מציאות חדשה שאינה היעדר‬

             ‫אור‪ ,‬מציאות המרפדת את כל חלל האוויר בשחור אפל‪.‬‬

‫ַּפ ְר ֹעה שוכב על הארץ‪ ,‬גופו‪ ,‬כיצוק בתוך תבנית גבס שחור‪ .‬גופו‬
‫כואב ומטונף‪ ,‬מיובש ומלוכלך‪ .‬בתוך מוחו קודחות המחשבות על‬

          ‫שחרור ישראל‪ .‬גלי שנאה ופחד רודפים ודוחים זה את זה‪.‬‬

‫‪355‬‬
   350   351   352   353   354   355   356   357   358   359   360