Page 409 - MOTIV-DOR HMIDBAR.MOTIV-DOR HMIDBAR.1A
P. 409

‫‪Pg: 409 - 13-Front 21-10-20‬‬

‫דור המדבר‬

‫ֲא ִבי ָרם הביט באחיו בהערצה גלויה‪" :‬לא ידעתי עד כמה אחי‬
                                 ‫היקר מוכשר"‪ ,‬עלתה המחשבה בליבו‪.‬‬

‫ָד ָתן השפיל את עיניו כלא ראוי לכל הכבוד הגדול שנעשה לו‪:‬‬
‫"אדוני המלך לא חייב לעשות לעבדו את כל הטובה הזאת‪ .‬עשינו‬

             ‫רק את מה שהיינו חייבים לעשות למען מלכנו האהוב"‪.‬‬
                                             ‫המלך הביט ב ָד ָתן באהבה‪.‬‬

‫"רוץ בזריזות"‪ ,‬אמר לעבר המשרת המצרי המופתע מהפקודה‬
‫לשרת עבד עברי‪" :‬רוץ לפני שלא תוכל לרוץ עוד בחייך‪."...‬‬

                           ‫המשרת רץ בחופזה לעשות את רצון המלך‪.‬‬
                     ‫"ומה שמך ידידי היקר?‪ ,"...‬שאל המלך ברוך‪.‬‬
‫"שמי ָד ָתן‪ ,‬וזהו אחי ֲא ִבי ָרם"‪ ,‬אמר בהצביעו לעבר אחיו העומד‬

                                                    ‫מתבונן במחזה בהנאה‪.‬‬
‫"ועכשיו‪ ,"...‬לחש המלך ל ָד ָתן היושב לצידו‪" :‬אמור נא לי‪ ,‬כיצד‬

      ‫אתה מציע להשיב את העבדים הבוגדניים חזרה לארצנו?‪."...‬‬

‫רוח צפונית נשבה‪ ,‬נושאת בכנפיה ריח ים מרענן‪ .‬עמוד האש‬
‫המתנשא לרום הרקיע מאיר את הלילה‪ ,‬אור הלבנה המתחילה‬
‫להיחסר מתגמד לנוכח האש הבוהקת‪ .‬אור הכוכבים נעלם‪ ,‬קולות‬
‫פיזום רינה נשמעים מתוך המחנה העצום ההולך כנישא על כנפי ענן‬
‫בלב המדבר האינסופי‪ .‬שישה ימים של הליכה‪ ,‬שישה לילות של‬

                                            ‫ריחוף על פני ארץ לא נושבת‪.‬‬
 ‫"משהו מוזר לי מאוד בדרך"‪ ,‬אמר ָנ ָדב בן ַא ֲהרֹן לאחיו ֲא ִביה ּוא‪.‬‬
‫ֲא ִביה ּוא צחק בהנאה‪" :‬משהו מוזר?‪ ..‬יש דבר מה שאינו מוזר‬
‫בכל מה שאנחנו עוברים מאז שהתחיל המסע המופלא הזה ועד‬

                                                                     ‫עתה?!"‪.‬‬
‫"לא‪ ,‬אני מתכוון שנראה לי כאילו אנחנו הולכים במעין מעגלים‪.‬‬
‫חוזרים אחורה וקדימה‪ ,‬כאילו לא יודעים לאן פנינו מועדות‪."...‬‬

              ‫ָנ ָדב הביט באחיו‪ ,‬מנסה לראות אם חש אף הוא כמוהו‪.‬‬

‫‪409‬‬
   404   405   406   407   408   409   410   411   412   413   414