Page 415 - MOTIV-DOR HMIDBAR.MOTIV-DOR HMIDBAR.1A
P. 415

‫‪Pg: 415 - 13-Back 21-10-20‬‬

‫דור המדבר‬

   ‫"איפה נמצאים העבדים הנמלטים?!!!"‪ ,‬צעק ָד ָתן על ִּב ְל ָעם‪.‬‬
‫ִּב ְל ָעם נראה מזועזע מפניית העבד אליו‪ ,‬מבין כי עדיף לו רק‬
‫לענות מבלי לדבר‪ָ .‬יאנ ּוס ניסה להרים את מטהו ללחוץ על ראשו‬

            ‫במטרה לחנוק את העבד החצוף הצועק ומבזה את אביו‪.‬‬
‫"כדאי לך לא לחשוב על זה אפילו!"‪ ,‬לחש ַּפ ְר ֹעה בצליל מלא‬

                                    ‫ארס ל ָיאנ ּוס כשעיניו ננעצות בעיניו‪.‬‬
‫ִּב ְל ָעם הביט בבניו‪ ,‬מנסה להרגיעם‪" :‬אדוני המלך‪ ,‬העם פנה‬
‫לכיוון צפון מזרח‪ ,‬לכיוון בעל צפון"‪ ,‬אמר למלך ביודעו את הנגזר‬

                                                                          ‫מכך‪.‬‬
‫פניו של ֲא ִבי ָרם אורו‪" :‬אמרתי לך‪ ,‬אדוני המלך‪ ,‬ידעתי זאת גם בלי‬
‫כל הקשקושים של הזקן הזה"‪ ,‬צחק ֲא ִבי ָרם‪" :‬חכם גדול מקוסם‪."...‬‬
‫המלך נראה כאדם שהתמלאו כל משאלות ליבו‪" :‬לעבר בעל‬
‫צפון!?‪ ...‬אם כן‪ ,‬הם בידינו! את בעל צפון לעולם הם לא יוכלו‬

                     ‫לנצח! את פי החירות לעולם לא יוכלו לעבור!"‪.‬‬
  ‫רץ שנכנס בדחיפות התקרב לעבר המלך‪ ,‬לחש דבר מה באוזנו‪.‬‬

                          ‫"הכנס אותם מיד!"‪ ,‬ציווה המלך את הרץ‪.‬‬
‫חמישה אנשים לבושי בלאות‪ ,‬פצועים וחבולים בכל גופם‪,‬‬
‫נכנסו לחדר רחב הידיים‪ .‬אלו היו מרגלים שנשלחו בתוך הערב‬
‫רב היוצא עם עם ישראל‪ ,‬לרגל אחרי מעשי העבדים‪ ,‬פניהם הביעו‬
‫פחד ומכאוב‪" ,‬אדוננו המלך‪ ,‬אלוהי מצרים האדיר‪ .‬בשורה מרה‬
‫בפינו"‪ ,‬אמר המבוגר שבין האנשים‪" :‬שלושה ימים הלכנו ממצרים‬
‫עם העבדים‪ ,‬בפקודת המלך‪ ,‬לדאוג שלא יברחו הם ממצרים‪ .‬ניסינו‬
‫לדבר אל ליבם של העבדים הארורים‪ ,‬לשכנעם לעמוד בדיבורם‬
‫ולשוב למצרים‪ .‬העבדים הארורים לא הסכימו לשמוע בקולנו‪,‬‬
‫כאשר ניסינו לכפות עליהם לשוב‪ ,‬קמו העבדים על כולנו‪ ,‬הרגו‬
‫וטבחו בנו‪ .‬רק אנו נשארנו‪ ,‬נמלטנו כל עוד נפשנו בנו להודיע‬
‫לאדוננו את הבשורה המרה‪ .‬העבדים העבריים מרדו באדוננו המלך‬

                                         ‫ולא מתכוננים לשוב הנה עוד!"‪.‬‬

‫‪415‬‬
   410   411   412   413   414   415   416   417   418   419   420