Page 422 - MOTIV-DOR HMIDBAR.MOTIV-DOR HMIDBAR.1A

‫‪Pg: 422 - 14-Back 21-10-20‬‬

‫האוצרות האבודים‬

‫"לא‪ ,‬אנחנו נצווח עליהם עד שמתוך קול צווחותינו יפחדו הם‬
‫וינוסו מפנינו"‪ ,‬נענתה אישה שטרוף האימה ניכר מבעד לגביני‬

‫עיניה‪" :‬אנחנו יכולים לצעוק ולצרוח עד שהם יפחדו ויברחו!"‪.‬‬
‫האישה הביטה בפני האנשים המביטים בה בפליאה‪ .‬קול צווחה‬
‫מקפיאת לשד נשמע מפיה‪ ,‬קול ההולך וגובר‪ ,‬קול אשר העיד כי‬
‫אין האישה צווחת מפיה אלא מעומק נשמתה המנסה למצוא מסתור‬
‫מפני הצר הצורר אותה‪ .‬קולות צווחות נוספים עלו מכל עבר‪,‬‬

‫מתמזגים עם קול האישה‪ ,‬מחרישים את אוזני הנאספים‪.‬‬

‫צרחות וצעקות‪...‬‬
‫נאקות ובכיות‪...‬‬
‫ייאוש וחוסר תקווה‪...‬‬
‫קול נכאים וקול גבורה‪....‬‬
‫רפיון רוח ועזות מלחמה‪...‬‬
‫זעם ותסכול‪ ,‬אמונה וביטחון‪...‬‬
‫ֹמ ֶ ׁשה עומד כשפניו אל מול העם‪ ,‬גבו אל הים הרחב‪ ,‬מעל ראשו‬
‫מתנוסס בעל צפון‪ .‬עיניו נעצמות בתפילה‪ ,‬דעתו שטה על מי‬
‫מרומים‪ ,‬מתמזגת‪ ,‬נכללת‪ ,‬מתבטלת ביוצר הכול‪ .‬פניו רגועות כפני‬
‫תינוק החבוק בזרועות אימו‪ ,‬כעולל היונק מעצמיותה של המעניקה‬
‫לו חיים‪ .‬חיוך רך ועדין עולה על שפתיו‪ ,‬חיוך של הצופה למרחקים‬
‫היודע את סיומה של מערכה בטרם החלה להיערך‪ .‬בעיניו נראה‬
‫חיזיון‪ ,‬אותיות רבות משולבות אחת באחותה מרכיבות מילים בנות‬
‫שלוש אותיות‪ ,‬חסרות פשר‪ .‬שבעים ושתים מילים בנות שלוש‬
‫אותיות כל אחת‪ ,‬עומדות מעל הים‪ ,‬מצפות‪ ,‬ממתינות‪.‬‬
‫"מה הנה??? מה פשר אותיות הללו???"‪ ,‬שואל ֹמ ֶשׁה ללא קול‪.‬‬
‫המילים מתחילות להיפרד‪ ,‬נעמדות אחת מעל חברתה ויוצרות‬
‫שלושה טורים הבנויים כל אחד משבעים ושתים אותיות‪ .‬האותיות‬
‫מתחלפות‪ ,‬מתייצבות‪ ,‬מסתדרות‪ .‬חיוך רחב עולה על פניו של ֹמ ֶשׁה‪.‬‬

‫‪422‬‬