Page 428 - MOTIV-DOR HMIDBAR.MOTIV-DOR HMIDBAR.1A
P. 428
Pg: 428 - 14-Front 21-10-20
האוצרות האבודים
משיב ֹמ ֶשׁה ופניו בוהקות בלהט הוויכוח עם מלאך מהעליונים:
"ראה ,ארונו של יוסף הצדיק נמצא עימנו ,יוסף היה עלם יפה
הנמצא בארץ נוכרייה בהיותו אך בן שבע עשרה שנה .אף שעל פי
כל חוקי הטבע היה לו להתפתות וללכת אחר תאוות ליבו ולחטוא
עם אשת אדוניו ,בכל זאת ,נשא את רגליו ונס מפני האישה שרצתה
להחטיאו .לשום אדם בעולם לא הייתה יכולה להיות תרעומת עליו
אם היה נכשל בניסיון .אך הצליח הוא לקרוע את מידותיו ולהיות
מרומם מעל חוקי הטבע .הילכך ,עליך להיקרע לפנינו".
"טיעון יפה ,אבל מה הוא שייך לענייננו! יוסף מת! ואילו אתה
הוא הרוצה לעבור! ואם כן ,מדוע שאתן לך לעבור?!" ,אמר שרו
של הים.
"את המטה שבידי אתה מכיר? מטה האלוקים ,אותו מטה אשר
איתו חצה יעקב אבינו את נהר הירדן .המטה אשר הגיע מאדם
הראשון ועתה הוא מופקד בידי" ,הגיב ֹמ ֶשׁה לטענת השרֹ .מ ֶ ׁשה
עומד על שפת הים ונושא ויכוח עם ישות בלתי נראית .האנשים
שליוו אותו נסוגו באימה לאחור ,מנסים לא לראות את המחזה הלא
ברור ,אך לא מצליחים לנתק את עיניהם מהנעשה.
"אז מה אם יש לך את המטה? גם ל ַפ ְר ֹעה היה את המטה הזה זמן
מסוים ,ואף בידי ִי ְתר ֹו היה מונח המטה במשך שנים! אין למטה
שום משמעות אלא אם היד שמחזיקה בו היא ראויה בפני עצמה!
במה נבחנת אתה? במה כוחך?".
ֹמ ֶשׁה נאלם דומיה ,נקרע בין ההכרח לומר לבין מידת הענווה
שדורשת לא לומר ,בין ביטול עצמיותו לבין היותו מנהיגם של העם
הנתון בצרה...
ֹמ ֶ ׁשה מחליט להגיב כך" :נסיך במצרים עד גיל שלוש עשרה,
מלך בכוש ארבעים שנה .כל חיי חייתי בין עובדי גילולים ותיקנתי
את חטא העבודה הזרה .את חמדת הממון כיליתי לחלוטין כיצחק
אבינו .עד היותי בן שבעים ושבע שנים ,כמניין שנותיו של יעקב
אבינו עליו השלום כשהגיע לחרן ,לא טעמתי טעמה של אישה
428
