Page 481 - MOTIV-DOR HMIDBAR.MOTIV-DOR HMIDBAR.1A
P. 481
Pg: 481 - 16-Front 21-10-20 16 MOTIV-DOR HMIDBAR
דור המדבר
קול מפייס נשמע" :לך רד ,ועלית אתה ו ַא ֲהרֹן עמך ,והכוהנים
והעם אל יהרסו לעלות אל השם ,פן יפרוץ בם".
ֹמ ֶ ׁשה יורד בזריזות מההר ,מבין את כוונת בוראו שאין הוא רשאי
להישאר בראש ההר ,שמא יאמרו העם כי הוא דיבר אליהם את
הדברים העתידים להיאמרֹ .מ ֶשׁה רץ בקרב המחנה ,מזהיר שוב את
העם לבלתי עלות אל ההר ,מבין את ההכרח לעצור את התשוקה
הבוערת בעם להתאחד במראה הנורא.
קול הרעמים הלך וגבר ,משמע תרועת שופרות ההולך ומתחזק
מחריש אוזניים ,מקפיא את הלבבות בחרדה.
שעת צהרי היום ,השמש העומדת במרכז הרקיע נראית דהויה
לעומת האור הפורץ מההר אשר העם עומד לרגליו .הס הושלך
ארצה ,קול השופרות והרעמים נדמו באחת .דממה אין סופית בקרב
המחנה העצום .ציפור לא צייצה ,שוורים לא געו ,חמורים לא נערו,
תינוק לא בכה .ההוויה כולה דוממת ,מחכה לרגע המיוחל ,ליום
הגדול שבו ייאמר לשוכני הארץ את רצון יוצרם מאיתם .הנשימות
כאילו נעתקו מפי האנשים ,חוששים להפר את דומיית המדבר.
"אנוכי השם אלוקיך ,אשר הוצאתיך מארץ מצרים ,מבית עבדים",
הקול הגדול הילך על פני המדבר ,מכה באנשים ,נכנס אל תוך ישותם.
כמהלומת אגרוף אדיר ההודפת את האנשים לאחוריהם ,משתק
הקול את עצמותם ,חודר אל תוך תוכם .אותיות המילים נראות
כמקבלות גוף וצורה ,יורדות מההר ,בוקעות את גופותיהם ,נחקקות
על עצמותיהם .הרגשת אפסיות וביטול העצמי כלפי הבורא ,רצון
לפשוט את הגוף הגשמי ,להיכלל במציאות האינסופית .תחושת
חשיקת התרפקות והתמזגות עם נועם הזיו העליון המדבר עימהם.
הסרת כל הספקות ,השלת כל העצמיות ,השרת הגוף הגשמי,
התעטפות במימד הרוחני .נשמות הרוצות להיכלל בכור מחצבתם,
להתערטל ממעמס החומר המגושם .הנשמות הפורחות מהגופים
הגשמיים מתוקף האהבה הפורצת את מעטה הגוף ,מוכרחות לחזור
481
