Page 522 - MOTIV-DOR HMIDBAR.MOTIV-DOR HMIDBAR.1A
P. 522

‫‪Pg: 522 - 17-Back 21-10-20‬‬

                                                                  ‫האוצרות האבודים‬

‫"אבל למה? ראית אילו עופות יפים הם‪ ,‬ראית אילו עופות‬
                                      ‫שמנים?"‪ ,‬הקשה הבן במורת רוח‪.‬‬

‫האב הביט על בנו בזעף‪" :‬שמעת מה אמר ֹמ ֶשׁה! העופות הללו‬
‫הם ניסיון לראות אם נעמוד בפיתוי! לא חסר לנו אוכל! יש לנו את‬

                                                ‫המן ואותו אנחנו נאכל!"‪.‬‬
‫"אוף‪ ,‬נמאס לי כבר מהמן הזה‪ ,‬כל הזמן זה נראה אותו דבר‪ ,‬בא‬

                        ‫לי כבר לאכול אוכל רגיל וטבעי"‪ ,‬התריס הבן‪.‬‬
‫האב צחק‪" :‬רגיל וטבעי? נראה לך שהשליו הזה הוא טבעי?‬
‫באמצע המדבר מיליוני עופות‪ ,‬זה דבר טבעי? ֹמ ֶ ׁשה אמר שמי שלא‬
‫יעמוד בניסיון‪ ,‬רע ומר יהיה גורלו‪ ,‬נראה לך שכדאי לנסות אם דברי‬

                                           ‫אדוננו ֹמ ֶשׁה יעמדו אם לאו?"‪.‬‬
                 ‫הבן הביט באביו במורת רוח‪ ,‬יודע כי הצדק עימו‪.‬‬

‫"תתפוס אותו! העוף הזה יותר שמן ממך‪ ,‬אל תיתן לו לברוח!"‪.‬‬
‫איש עב בשר צעק לעבר בנו הצעיר הרץ לאסוף מאכל תאווה‬
‫להוסיפו אל ערמת העופות שכבר אסף‪ .‬ערמות עופות שבורי‬
‫מפרקת נערמו מסביב אוהל המשפחה‪ .‬מבט של קורת רוח והנאה‬
‫נראה על פני האיש ביודעו כי המזון שנאסף יספיק לשבועות רבים‪.‬‬

                  ‫"תמשיך לאסוף! מי יודע עד מתי הם יהיו כאן‪."...‬‬
‫אשת האיש יצאה מפתח האוהל‪" :‬אתה לא חושב שזה כבר‬
‫מספיק? כל היום וכל הלילה אתמול אספתם את השלוים‪ ,‬כבר‬
‫כמעט צהריים‪ ,‬נראה לי שאפשר כבר לשבת לאכול קצת‪ ,‬ובכלל‪,‬‬

                                    ‫אתה לא רואה שהילד עייף מאוד?"‪.‬‬
‫"עוד מעט ניכנס"‪ ,‬אמר האב במורת רוח‪" :‬אי אפשר לדעת מתי‬
‫עוד פעם תהיה לנו הזדמנות כזאת‪ .‬ובכלל‪ ,‬לא תזיק לילד עוד קצת‬
‫התעמלות‪ .‬תיכנסי לאוהל ותכיני לנו כמה עופות טעימים"‪ .‬האב‬
‫החווה לאשתו לעבר האוהל‪ ,‬זעף על הטרדתה של אשתו‪" .‬לא‬
‫יכולתי לחשוב על דבר טוב מזה"‪ ,‬חשב‪" ,‬בשר כל כך שמן ומשובח‬

                                                                           ‫‪522‬‬
   517   518   519   520   521   522   523   524   525   526   527