Page 572 - MOTIV-DOR HMIDBAR.MOTIV-DOR HMIDBAR.1A
P. 572
Pg: 572 - 18-Front 21-10-20
האוצרות האבודים
ֹמ ֶ ׁשה ו ַא ֲהרֹן יושבים על הקרקע ,העיניים דומעות והלב שבור,
פניהם עטופים בטלית ,אבלים על אחותם שנפטרה מהעולם.
"מה קול הרעש אשר אנוכי שומע?" ,שאל ֹמ ֶ ׁשה את ַא ֲהרֹן כאשר
קול המולת אדם תלש אותו מהשקיעה בזיכרונות על אחותו שבהם
היה שקוע.
ַא ֲהרֹן הרים ראשו ,מקשיב לקולות" :מן הסתם ,באים העם לנחמנו
על מות אחותנו ...בני אברהם ,יצחק ויעקב הבאים לגמול חסד,
גומלי חסדים בני גומלי חסדים".
ֹמ ֶ ׁשה היטה אוזנו היטב" :לצערי ,לא נשמע לי כי זהו המצב ,אין
קולות אלו קולם של אנשים המבקשים לגמול חסד ,נשמע יותר כי
באים הם לעשות דין".
ווילון האוהל הוסט ,פנים זועפות השקיפו על שני האחים
האבלים" .עד מתי תשבו כך?! על מה אתם בוכים?!".
ֹמ ֶשׁה הביט באנשים הזועמים וענה בתמימות" :וכי מדוע לא נשב
על הקרקע? מדוע לא נבכה על אחותנו שנפטרה?".
"עד שאתה בוכה על אחותך תבכה עלינו! אין לנו מים לשתות,
ובקרוב ימות כל העם בצמא!" ,צווח האיש כנגד ֹמ ֶ ׁשה.
ֹמ ֶ ׁשה ו ַא ֲהרֹן קמו ממקומם ,הולכים בראש העם הממורמר לעבר
המקום שבו הייתה הבאר .אלפי אנשים בוכים בייאוש קידמו את
פניהם.
"למה הוצאתם אותנו ממצרים?".
"הלוואי ומתנו לפני שנים במדבר! לסבול את המדבר הזה
ארבעים שנה בשביל למות לבסוף בצמא!".
"סתם סובבתם אותנו במדבר כל כך הרבה זמן ,ועכשיו אנחנו
מתים!".
המבטים ננעצו באחים כמבקשים לקרוע את בשרם מעליהם.
עיניים מטורפות מאימה לקראת הקץ הממשמש ובא.
572