Page 58 - MOTIV-DOR HMIDBAR.MOTIV-DOR HMIDBAR.1A
P. 58

‫‪Pg: 58 - 2-Back 21-10-20‬‬

                                                                  ‫האוצרות האבודים‬

‫תצליח לשכנע אותן שזהו חסד להרוג את התינוקות"‪ .‬אור זדוני‬
                         ‫ניצת בעיניו‪" ,‬נראה לי שיש לי רעיון מבריק"‪.‬‬

‫ַּפ ְר ֹעה מביט ביועצו בשקיקה‪ ,‬מוכן לשתות בצמא את דבריו‪:‬‬
                                                                      ‫"כן‪."...‬‬

‫ּו ִב ְל ָעם ממשיך‪" :‬התבוננתי בכוכבים‪ ,‬ראיתי באצטגנינות שלי כי‬
‫המושיע של עם ישראל עתיד ללקות במים‪ .‬אי לכך‪ ,‬נדון את כל‬
‫ילדי העברים במים"‪ִּ .‬ב ְל ָעם מחכך ידיו זו בזו בהנאה‪" :‬ניקח את כל‬
‫הילדים הנולדים לעברים ונשליך אותם ליאור‪ .‬נקריב אותם קורבן‬
‫לאלוהי מצרים"‪ .‬צחוק קל נפלט מפי ִּב ְל ָעם‪" .‬ועוד דבר מבריק יש‬
‫בעצה זו‪ .‬העברים אומרים שהאלוקים שלהם פועל תמיד במידה‬
‫כנגד מידה‪ ,‬הפתיים הללו מאמינים שלפי מעשה האדם הוא מקבל‬
‫שכר או עונש‪ ,‬ודווקא באותו עניין שעשה האדם‪ .‬לכן‪ ,‬אף אם יש‬
‫אמת בדבריהם‪ ,‬הרי שעל פי הסיפורים שלהם הוא לא יוכל להעניש‬
‫אותנו‪ .‬לדבריהם‪ ,‬הוא נשבע לאחר שהיה המבול הגדול לפני כשבע‬
‫מאות שנה שהוא לא יביא שוב מבול על העולם‪ .‬לכן‪ ,‬העצה היעוצה‬
‫היא להשליך את כל הבנים שיוולדו להם ליאור‪ .‬כך נוכל להשמיד‬
‫את המושיע שלבואו הם כל כך מחכים"‪ִּ .‬ב ְל ָעם מחייך בשמחה‪,‬‬
‫סוקר בעיניו את פניהם של המלך ושני היועצים הנוספים‪ .‬המלך‬
‫מחייך באושר‪ ,‬איוב יושב דומם ושומם‪ ,‬פניו קפואות‪ ,‬ופני ִי ְתר ֹו‬

                                  ‫העידו על כך שאינו שמח מהעצה הזו‪.‬‬
‫"יש למישהו עצה טובה יותר?" שואל ַּפ ְר ֹעה‪ ,‬מתבונן בפני יועציו‪.‬‬

                                                     ‫שקט משתרר בחדר‪.‬‬
‫"שומר‪ ,‬קרא לשר הצבא ולשר המשטרה!" צועק ַּפ ְר ֹעה לעבר‬

                                              ‫השומר הניצב בפתח החדר‪.‬‬
         ‫"זהו‪ ,‬אדוני המלך?" שואל ִי ְתר ֹו‪" :‬האם אני משוחרר?"‪.‬‬
‫"אההה‪ ...‬כן‪ ,‬אתם יכולים ללכת‪ ,‬תודה רבה"‪ ,‬אושר נשקף מפני‬
         ‫ַּפ ְר ֹעה כשהוא מתכנן במוחו את ההוצאה לפועל של העצה‪.‬‬
‫ִי ְתר ֹו ואיוב קמים ממקומם‪ ,‬מחווים קידה למלך‪ ,‬נפטרים ממנו‬
        ‫לשלום‪ ,‬ו ִב ְל ָעם נותר בחדר המלך כדי לוודא את קיום עצתו‪.‬‬

                                                                            ‫‪58‬‬
   53   54   55   56   57   58   59   60   61   62   63