Page 610 - MOTIV-DOR HMIDBAR.MOTIV-DOR HMIDBAR.1A
P. 610

‫‪Pg: 610 - 20-Back 21-10-20‬‬

                                                                  ‫האוצרות האבודים‬

‫"הילדים המסכנים?"‪ ,‬אמר ִּב ְל ָעם בצחקוק בהביטו בילדה‬
                                                       ‫השרועה על הקרקע‪.‬‬

‫בלק נאנח‪" :‬מה אומר לך‪ ,‬זה לא פשוט להיות מלך"‪ .‬המשלחת‬
‫המשיכה בדרכה‪ ,‬רואה את האנשים השדופים העובדים בפרך תחת‬
‫קלגסי בלק המדושני עונג‪" .‬מדוע לא באת אליי ידידי כאשר שלחתי‬
 ‫אליך בפעם הראשונה?"‪ ,‬שאל בלק‪" :‬האומנם לא אוכל כבדך?"‪.‬‬
‫"מה זה חשוב? הנה באתי אליך‪ ,‬עתה‪ ,‬היכול אוכל דבר מאומה?"‪,‬‬
‫אמר ִּב ְל ָעם בצער ביודעו כי לא יוכל לעשות ככל העולה על רוחו‪.‬‬

   ‫"הדבר אשר ישים אלוקים בפי אותו אדבר!"‪ ,‬שח בלית ברירה‪.‬‬
‫המשלחת שמה פניה לעבר ארמון בלק הניצב בלב הממלכה‪,‬‬
‫היכל שן מפואר בלב עוני משווע‪ .‬ארמון הנטוע בקצה המדבר‬
‫ממזרח ללב ים המלח‪ ,‬ומסביבו אוהלים מרופטים הנוטים ליפול‬
‫המאכלסים את בני מואב‪ .‬חדר קטן בפאתי הארמון הוקצה ל ִב ְל ָעם‪,‬‬
‫קיטון הנראה כי איננו שייך לפאר ולעושר האופפים את היכל השן‪.‬‬
‫"תשלח לזקן הזה חתיכת בשר"‪ ,‬אמר בלק לאחד משריו היושבים‬
‫עימו סביב השולחן המלא מעדני עולם‪" ,‬נראה בכלל אם הוא שווה‬

                       ‫עדיין משהו או שסתם בזבזתי עליו זמן וכסף"‪.‬‬

‫השמש החלה להפציע על הארץ‪ ,‬מכה בקרניה על הים המלוח‪.‬‬
‫השיירה עושה דרכה אל במות בעל אשר בצפון ים המלח‪ .‬פניו‬
‫של ִּב ְל ָעם מתבוננות בבלק במשטמה על הביזיון שגרם לו בלילה‬
‫שעבר‪ ,‬בשולחו אליו את מנת הבשר הזעומה‪ .‬השיירה מעפילה אל‬
‫פסגת רכס קטן המשקיף לעבר קצהו של מחנה ישראל‪ִּ .‬ב ְל ָעם מביט‬
‫באנשים הנראים למרחוק‪ ,‬עינו מנסה לחקור ולמצוא דרך לקלל את‬

                                                                      ‫ישראל‪.‬‬
‫"בנה לי בזה שבעה מזבחות"‪ ,‬ציווה בשמחה את בלק כמוצא עצה‬
‫לנפשו‪" ,‬עד עתה‪ ,‬שבעה אנשים הקריבו קורבנות לה' ונתקבלו‪:‬‬
‫אדם‪ ,‬הבל‪ ,‬נוח‪ ,‬אברהם‪ ,‬יצחק‪ ,‬יעקב ומשה‪ .‬אני אקריב כנגד כולם‪,‬‬

                                                                           ‫‪610‬‬
   605   606   607   608   609   610   611   612   613   614   615