Page 641 - MOTIV-DOR HMIDBAR.MOTIV-DOR HMIDBAR.1A
P. 641

‫‪Pg: 641 - 21-Front 21-10-20‬‬

‫דור המדבר‬

‫בין ארץ לשמים‪ ,‬כאשר חש כי כנפי הנשר אשר לו חוזרות להיות ידי‬
‫בשר ודם‪ִּ .‬ב ְל ָעם ניסה לנופף בידיו ולמנוע את התרסקותו על הארץ‪.‬‬
‫כאבן בליסטרא שאיבדה את כוחה המשגר‪ ,‬החל ִּב ְל ָעם לצלול כלפי‬
‫האדמה‪ ,‬הידיעה כי בעוד שניות ספורות יהיה כדומן מעוך על פני‬
‫האדמה‪ ,‬שיתקה את גופו‪ .‬לפתע‪ ,‬חש ביד האוחזת בציצית ראשו‬
‫ועוצרת את נפילתו‪ִּ .‬ב ְל ָעם הביט ב ִפי ְנ ָחס בהוקרת טובה‪" .‬לא מגיע‬
‫לך למות כך‪ ,‬אותך יש לדון בחרב!"‪ ,‬אמר ִּפי ְנ ָחס בחיוך ל ִב ְל ָעם‪.‬‬
‫ִּפי ְנ ָחס שולף את חרבו מנדנה‪ ,‬משסף את גרונו של ִּב ְל ָעם התלוי על‬

                           ‫ידו באוויר‪ ,‬ומשליך את הנבלה כלפי הארץ‪.‬‬

‫שעות רבות נמשכה המלחמה‪ ,‬מאות אלפי הרוגים הרוו בדמם את‬
‫האדמה המדברית‪ .‬כל הגברים המדיינים נהרגו‪ ,‬ועימם חמשת מלכי‬
‫מדיין ו ִב ְל ָעם בן בעור‪ .‬לוחמי ישראל עוברים בין הבתים מקבצים‬
‫את כל שלל המלקוח הנאסף אל מחוץ לערי מדיין‪ .‬ערמות של‬
‫כלי זהב‪ ,‬כסף ונחושת נערמות לצד כלים שונים ומשונים‪ .‬מאות‬
‫אלפי ראשי בקר‪ ,‬צאן וחמורים נאספים במכלאות על מנת לקחתם‬
‫למחנה ישראל‪ .‬מאות אלפי נשים‪ ,‬רובן מעורטלות למחצה שיצאו‬
‫כך לשדה הקרב על מנת להחטיא את אנשי המלחמה ולהסיח את‬
‫דעתם מהקרב‪ ,‬נלקחות בשבי‪ .‬מאות אלפי ילדים וילדות נאספים‬
‫למקומות קיבוץ מחוץ לערים‪ .‬הלוחמים עוברים בערים‪ ,‬מעלים את‬
‫כל הנשאר באש‪ .‬הצבא המנצח חוזר לעמו‪ ,‬מנהיג לפניו את כל‬

                                          ‫השבי והביזה שנלקח במלחמה‪.‬‬

‫קולות צהלה נשמעו במחנה ישראל‪" :‬הם באים! אבא חוזר! הם‬
‫ניצחו במלחמה!"‪ ,‬ילדים רצו לעבר הלוחמים כדי לקבל את פני‬
‫אבותיהם השבים משדה הקרב‪ .‬עם ישראל מקדים את לוחמיו השבים‬
‫לשלום‪ .‬השלל הרב העיד על גודלו של העם המנוצח‪ .‬לוחמים‬
‫חובקים בידיהם את ילדיהם הקטנים‪ ,‬מוחים מעיניהם דמעות אושר‬

‫‪641‬‬
   636   637   638   639   640   641   642   643   644   645   646