Page 69 - ortal
P. 69
זכרונות שעולים לסבתא מילדותה:
"את הבגדים גיהצנו על מגהץ גחלים .פעם בשבוע היתה כובסת גויה שלוקחת את הבגדים לכיבוס בנהר .את הארוחות אכלנו על שטיחים
כאשר באמצע פרוסה מפה .המאכלים הפרסיים היו מאוד מגוונים ,והמאכל העיקרי היה אורז .לכל משפחה היתה בחצר באר והתפקיד שלי
היה לשאוב מים מהבאר (מים מלוחים) לשימוש יום יומי .מים אלו לא היו ראויים לשתייה ואת מי השתייה נאלצנו לקנות מסוחר שהביא מים
לביתנו בכדי חרס .פעם ,פעמיים בשבוע נהגנו ללכת להתרחץ בבית ובקיץ יכולנו להתרחץ בבריכה שבחצר הבית.
שכונת עיד-גאה הייתה בנויה מסמטאות צרות ולאורך הסמטאות בתי היהודים .בכל בית גרו מספר משפחות .המבנים נשקו את הסימטאות
והחצרות היו פנימיות .המבנים היו בד"כ בני שתי קומות עם מרתף .למבנים היו גגות מטיט בשני מפלסים .מפלס תחתון מעל חדרי מחסן
ומפלס עליון מעל הבתים .מפלסים אלה שימשו בערבי הקיץ החמים כמקום מפגש ובלילה כמקום שינה .כל החצרות היו מקושרות בפתח צר
ובנוסף היה מעבר גם בין הגגות.
זכרון מרחוב במשהד:
רחוב סר-חייטה היה מרכז הקניות של היהודים בעיד-גאה וסמטה (דאלון) שלנו התחיל בקצהו .בסר-חייטה ניתן היה לרכוש את רוב צורכי
הקהילה מסוחרים יהודיים – ירקות ופירות ,מוצרי מכולת ומאפה ,מכשירי כתיבה ובדים וכן תירס קלוי ,גלידה ותותים ,לשם היו הולכים רק
הגברים ולא הנשים.
בצד אחד של הרחוב הייתה חצר הקצבים .בחצר הקצבים השתכנו השומרים ששימשו לנו כ"גוי של שבת" בימי שבת וחג .סר-חייטה היה
מרוצף באבנים ולא הייתה בו תנועת כלי רכב – כעין מדרחוב.
חוויות מאותם הימים:
לכל משפחה היו כמה תרנגולים .לעיתים התרנגולים היו בורחים מחצר אחת לחצר אחרת .מחזה שהשכנים נכנסים ויוצאים מחצר אחת
לחצר אחרת בחפשם אחר התרנגולת האבודה היה שכיח באותם הימים.
חוויה נוספת היא חתונה בקהילה ,החתונות נחגגו בחצרות הבתים ,היו מאירים את החצר בנורות צבעוניות .ביום החתונה ערכו במקביל בחצר
של הכלה ובחצר החתן .בחצר אחת חוגגים הגברים ובחצר אחרת הנשים .כל החצרות קושטו בשטיחים פרסיים מיוחדים וכיבדו את האורחים
בין היתר ,במתוקים ובאוכל פרסי מיוחד.