Page 122 - Demo
P. 122
בנאום הפרישה שלו הזכיר יהושע את ההלכה היהודית, וכך אמר:
"ההלכה היהודית דורשת מהדיין לדון דין אמת לאמיתו (שבת י וסנהדרין ז' א'). ואיזו היא אמת לאמיתו? וכי ישנה אמת שאינה לאמיתו? הכוונה היא שעל הדיין לדון לפי הזמן והעניין וכשאינו עושה כן, אף שהוא דן דין אמת, אינו לאמיתו. על דרך שאמרו חז"ל (בבא מציעא ל"ב) כל דיין שדן דין אמת לאמיתו משרה שכינה בישראל שנאמר
אלהים ניצב בעדת אל בקרב אלהים ישפוט" (סנהדרין ז')
השתדלתי כשישבתי על מידין לדון דין אמת לאמיתו, לפסוק לפנים משורת הדין ולעשות דין צדק. יחד עם הצניעות והמתינות, השתדלתי למזג בקרבי גם אומץ לב ותקיפות בכדי לא להכנע לאלימות וכדי שאוכל להציל עשוק מיד עושקו. כפי שמורה לנו הרמב"ם, השתדלתי להיות בעל לב רחום מצד אחד ומאידך השתדלתי שמידת הרחמים לא תעביר אותי על דעתי וימנע ממני להטיל עונש מתאים למי שראוי לכך"
.
בעת שיהושע פרש מעבודתו, חבריו השופטים אספו מבחר פסקי דין שנכתבו על ידו במהלך שנות כהונתו כשופט וכנשיא והוציאו אותם בספר שקראו לו "פניני יהושע". בדברי המבוא לספר כתבו השופטים:
"לך נאים דברי נעים זמירות ישראל : 'הולך תמים ופועל צדק ודובר אמת בלבבו' (תהילים ט"ו ב') והדברים שנאמרו על יהושע בן נון 'איש אשר רוח בו וסמכת את ידך עליו'" (במדבר כ"ז, י"ט).
לאחר פרישתו לגימלאות בשנת 2009 כיהן יהושע ארבע שנים נוספות כראשן של שתי וועדות שיפוטיות, האחת הינה הוועדה לפיצויים על פי חוק נכי רדיפות הנאצים, והשנייה - ועדת הערר למשרתי צבא הקבע מטעם משרד הביטחון.
123
