Page 160 - Demo
P. 160
באוטובוס היו צחוקים.
אז כפי שכתבתי, גם עומר היתה שם חזק בסיפור ילדותי. רועי גדול ממני ב- 7 שנים, ורד ב- 10 וצחי בכלל נולד בדור אחר. כלומר, גדלתי לא מעט לבד. אמא היתה שם לאורך כל הדרך. לדוגמה, היינו משחקים משחקי קלפים ביחד. ללימוד השפה. לא סתם משחק. הייתי דורש בתוקף ומקבל ממנה "שירים" כל לילה לפני שהייתי הולך לישון אולי עד גיל 10 . בנוסף, כל עת שהיתה הזדמנות, היינו לומדים עוד פרק בפרקי אבות. מעבר לכך, היא לקחה אותי כמעט לכל חוג אפשרי. בין היתר היה חוג טיסנים, שחייה, מדענים צעירים ושח מט בבאר שבע ובטח שכחתי עוד כמה. הפרט המביך ביותר שהיא היתה חברה בכל ועד הורים. אני הייתי ילד שלא משתף בכלום. התשובה לכל שאלה שלי היתה "בס" כי להשיב "בסדר" זה ארוך מידי ומעייף. ופתאום זאת מגיעה ויודעת כל מה שהולך בכיתה. ורק לחשוב ולהבין איזו קריירה מרשימה
היא עשתה בנוסף להיותה סופר אמא. בדיעבד, זה מאד מרשים.
אבא היה שופט בכל רמ"ח איבריו. נראה לי שתחושת הצדק והשליחות ליוו אותו לכל אורך הקריירה שלו לצד הקפדה על מקצועיות ושלא ייגרם עינוי דין. כך, כמעט כל אחר צהריים, הוא היה יושב וכותב פסקי דין במטבח. "על הסיבוב" מבקש מאמא שתקליד לו משהו, ואז הם היו רבים קצת. הוא דאג לי ושאל את אמא כל הזמן "איפה הילד??". נראה לי שהלהקה "איפה הילד" יכולה צריכה לשלוח לו תמלוגים כזכות ראשונים. מעבר לתפקידו כשופט היה לו חוש הומור משובח, דאגה למשפחה ויכולת להתענג מדברים קטנים שאולי היו זוטי דברים עבור
אחרים. בשבילו הם עולם ומלואו. במיוחד בכל הקשור לאוכל ומוזיקה טובה.
הוא ואמא היו סוג של זוג קצת אריסטוקרטי בבאר שבע והם היו דיי מבסוטים מכך. בדיעבד לדעתי, הם הרוויחו את זה ביושר.
מבחינת בתי הספר, הוחלט מתישהו שאני אלך לבית ספר ממלכתי דתי. למרות שהיום אני לא מקיים אורח חיים דתי, בדיעבד הלימוד בבי"ס מ"ד היה מאד מלמד, מעשיר ומקסים. היכולת לקרוא כתב רש"י, ספר גמרא, שליטה בסידור וכיו"ב מעשירים אותי כיהודי. מצד שני, הדרך כילד היתה מורכבת. הרצון לג'נגל בין בית ספר ממלכתי לממלכתי דתי, לצד נסיבות אחרות שאינן קשורות, הוביל אותי ללמוד ב- 6 בתי ספר שונים ב- 12 שנות לימוד. בחלק גדול
מהמקרים זה היה כרוך בהתחלות חדשות מבחינה חברתית ונסיעה מחוץ לישוב.
בית ספר מיוחד ביותר וראוי לציון הוא ביה"ס שבבולטימור (מרלינד, ארה"ב), בה חיינו חדשים אחדים במסגרת שבתון של אמא שלי. שם למדתי בכיתה ד'. המחנכת שם היא המחנכת היחידה שאני זוכר. שמה היה Miss Mecfull שהיתה אחת היפות שאני זוכר. ביום הראשון היא שאלה
161
