Page 23 - Demo
P. 23
ואיננו עוד איתנו..... שררה דממה בכיתה על שילד אחד חסר ואיננו ולא ישוב עוד. סוף סוף התעודדנו והחלטנו חברי ואני לנטוע 8 עצים לזיכרו הקדוש כי בן 8 היה במותו והעצים יורשיו הם כי נחטף צעיר ובנים אין"
לשאלתה של עמית קיסר בעבודת שורשים, על בית הספר בו למד, ענה יהושע: "זה היה בית ספר מסורתי שלמדו בו גם ילדים דתיים וגם חילוניים.
למדו בו רק בנים. כל בוקר התחיל בתפילת "שמע ישראל" והתפללנו
ואמרנו "שיר של יום" מתוך מזמורי תהילים. למדנו מקצועות כמו
חשבון, תנ"ך, היסטוריה של עם ישראל והיסטוריה כללית, דקדוק. למדנו הרבה בע"פ, הכוונה לפרקי תנ"ך ושירה של משוררים גדולים וידועים....."
המשטר בבית הספר היה נוקשה למדי. אף אחד לא העז לקרוא למורה בשמו. הפניה אל המורה היתה בגוף שלישי, כשהתלמיד קם ממקומו. תלמיד שהפריע היה מוצא אחר כבוד מהכיתה. לימודי האנגלית בבית הספר היו מספרים שהוכנו על ידי הבריטים למושבה (הענקית), הודו.
תכופות שמענו אותו מצטט מהזיכרון קטעים מאותם ספרי לימוד.
להלן תמונה של יהושע כתלמיד בביה"ס ותמונה נוספת עם חבריו לכיתה ועם צוות המורים.
אפשר לראות שבכיתה למדו רק בנים, כולם עם כובע בארט, לבושים בחולצה לבנה, עם צווארון וכפתורים. מנהל בית הספר לבוש בחליפה כהה, חולצה לבנה, עניבה ומגבעת.
בבית הספר היה חדר זיכרון לנופלים במערכות ישראל.
24
