Page 292 - Demo
P. 292
מסמך ב.2 : יוצאי צפון אפריקה שעלו לארץ במהלך המאה ה- 2019
אלפי יהודים מצפון אפריקה עלו לארץ ישראל במהלך המאה ה־19, לפני העליות הגדולות. חלקם התיישבו ביפו, הקימו מוסדות יהודיים, נטעו פרדסים וקלטו עולים חדשים. הם לא עלו בגלל פרעות, אלא מתוך אמונה שהגיעה העת להגשים את הייעוד והשליחות של עם ישראל – לשוב הביתה, לארץ המולדת. בשנת 1834, על 805 קברים נותרו מצבות עם השמות: ביטון,
אמזלג, מויאל, שלוש, אלקיים.
העולים מצפון אפריקה הם הקימו ביפו את הקהילה היהודית הראשונה מחוץ לארבע ערי הקודש. הם התפרנסו מעמל כפיהם כי סירבו לחיות על כספי החלוקה. הם רכשו קרקעות מסביב ליפו, נטעו את הפרדס העברי הראשון, סייעו בהקמת מקווה ישראל, בהקמת פתח תקווה והמושבות הראשונות. הם קיבלו על עצמם לדבר עברית. הם סייעו בקליטה של אנשי העלייה הראשונה,
השנייה והשלישית.
במהלך המאה ה־19, ובמיוחד בשנים 1880-1850, עלו לארץ לפי הערכות שונות כ־30 אלף נפש. מרביתם כונו 'ספרדים' משום שהגיעו מארצות צפון אפריקה, בעיקר מרוקו ואלג'יריה, מארצות הבלקן, מהממלכה העות'מאנית, מהקווקז ומארצות נוספות. חלק גדול מהם התיישב בארבע ערי הקודש – ירושלים, צפת, חברון וטבריה – אך במקביל הקימו קהילות חדשות של מאות, ולאחר מכן אלפי אנשים, ביפו, בחיפה, בעזה, בלוד ובשכם. ביפו לבדה זינק מספר
היהודים מראשית המאה ה־19 ועד ראשית המאה ה־20 מאפס ל־5,000 נפש.
אברהם מויאל (1850 – 1885). נולד ברבאט שבמרוקו. המשפחה עלתה לארץ ישראל בשנת 1860ולאחר שלוש שנות מגורים בחיפה עברה והתיישבה ביפו, וזכתה לעמדת בכורה בקרב היישוב היהודי בעיר. אברהם קיבל בצעירותו חינוך יהודי מסורתי. מגיל צעיר היה מויאל ממנהלי העסקים של משפחתו במסחר ובבנקאות וניהל קשרים עם פירמות ובנקים
בחו"ל ,עם הממשל העות'מאני ,עם הקונסולים הזרים ביפו, ובייחוד עם הקונסול הצרפתי. מויאל היה פעיל בפיתוח ההתיישבות היהודית בארץ ישראל. בין היתר היה מעורב בהקמת בית הספר החקלאי הראשון בארץ ישראל, בית הספר" מקווה ישראל. דרכו עברו תרומות של הברון
293
20 מתוך הויקיפדיה
