Page 293 - Demo

רוטשילד למפעליו בארץ. היה הנציג של תנועת חובבי ציון בארץ: ופעל רבות בפיתוח פתח תקווה, גדרה, ייסוד המעלה, עקרון ומזכרת בתיה וסייע לעליית הבילויים.
הרב אברהם שלוש צאצא למגורשי ספרד שהתיישב בצפון אפריקה והעלה את משפחתו לארץ ישראל באמצע המאה ה- 19 וקבע את מושבה ביפו . בנו, אהרון שלוש וילדיו, היו ממייסדי השכונה היהודית נווה צדק והשתתפו בפיתוח התשתית ההתיישבותית של אחוזת בית (לימים העיר תל אביב). לאורך השנים תרמה המשפחה לעיצוב הכלכלי, התרבותי והפוליטי של
"היישוב הישן ".
אחת הדמויות החשובות ביותר הוא הרב ד"ר יהודה ליאון ביבאס (1782 – 1852). ביבאס (Bibas) ,אף הוא צאצא למגורשי ספרד. כיהן כרב בתטואן שבמרוקו. איש ציבור, הוגה בעל חזון, תלמיד חכם, בקי בספרות ההלכה ובספרות ההגות, רב קהילה ופוסק הלכות, פייטן, משכיל, בעל תואר דוקטור, נוסע ואספן כתבי יד. היה מראשוני הקוראים להקמת מדינה יהודית בארץ–ישראל. במקורות שונים הוא מצטייר כאיש רב אשכולות שתפיסת עולמו הייתה מורכבת משמרנות ומנועזות שדרו בכפיפה אחת, שבה מקופלת משנה מגובשת על העשוי ועל הנכון להתחולל בחיי היהודים כאומה. הרב ד"ר ביבאס ראוי להיחשב לאחד ממבשרי הציונות, כינוי שהעניקו היסטוריונים ודורשי רשומות למבחר משתנה של הוגים ויזמים, הן בשל הגותו ופועלו הן בשל העובדה שהכרזותיו באו בהקשר המדיני של תקופתו. הוא חזה את תהליך שיבת ציון והיה חלק ממנו. בין השנים 1817 ל־1839 יצא הרב ביבאס לכמה מסעות ברחבי המגרב ואירופה. האיש עובר קהילה־קהילה, בעיקר בצפון אפריקה. הוא אומר
ליהודים: חבר'ה, תפסיקו לשבת ולחכות שמשהו יקרה ותעלו לארץ ישראל.
רבי יהודה הלוי מ ַרגוּזה (1783 – 1879). עלה לירושלים בגיל 18 עם משפחתו, הוסמך לרבנות ודיבר שש שפות. ב־1820 פגש את הרב ביבאס, מפגש שהותיר בו רושם עצום וגרם לו להתגייס כדי לקלוט את תלמידי הרב ביבאס. בשנת 1825 ייסד, בשליחות רבני ירושלים, את הקהילה היהודית ביפו אשר ממנה צמחה העיר תל אביב. היה רבם ופטרונם של יהודי יפו עד שהלך לעולמו בשנת 1879. היה מראשוני החקלאים היהודיים ביישוב העברי בארץ ישראל של המאה ה-19. הלוי קנה חלקת אדמה ב־1842 ובעזרת משפחת בן שימול, משפחה של פרדסנים ממרוקו, נטע את הפרדס העברי הראשון בארץ ישראל. לימים מונטיפיורי הספקן רכש ממנו את הפרדס, שכמה עצים בודדים אשר נותרו ממנו קיימים עד היום בשכונת מונטיפיורי בתל אביב.
294