Page 70 - Demo

• ישיבת "בית שמואל" – מפעל חיים של אבא ואמא
מפעל החיים של אבא ושל אמא היה הישיבה שאותה הקים אבא בשנת תשכ"ד וקרא לה "ישיבת בית שמואל", על שם אביו, שמואל. מאוחר יותר שם הישיבה שונה
ל"ישיבת בית שמואל ואוהל מרדכי".
זו היתה פריצת דרך חשובה בעולם התורה. באותו זמן צעירים ספרדים רבים למדו בישיבות של ליטאים אשכנזים. רק ישיבה אחת גדולה של ספרדים היתה בירושלים, ישיבת "פורת יוסף". זה כשלעצמו לא הפריע לאיש. סבא ניסים-דוד התריע על כך שיש הבדל בסיגנון
הלימוד. בעוד שבישיבות של הליטאים האשכנזים הדגש הוא על פילפול והבדלים בין פרשנים שונים במשמעויות הניתנות למילים, הדגש בישיבות של הספרדים הוא על הרעיון ועל עקרונות יסוד של ההגות היהודית (שיטת הלימוד של הרב חיד"א, הרב חיים יוסף דוד אזולאי. נולד בירושלים בשנת 1724, נפטר ב-1806 באיטליה. קבור בירושלים. יוער שהרב מרדכי אליהו זצ"ל, שהיה הראשון לציון ובעלה של אחותי צביה, טיפל בהעלאת עצמותיו של הרב חיד"א
מאיטליה לירושלים).
האם ההבדל בסיגנון הלימוד משתקף גם בפסיקה ואולי גם בסיגנון החיים? קטונתי מלעסוק בשאלות חשובות אלה.
אבא היה מוטרד מהאפשרות שסיגנון לימוד ייחודי הנהוג בישיבות של הספרדים במשך מאות בשנים ייעלם עם הזמן. עובדה זו דירבנה אותו להקים את הישיבה ואולי גם נתנה לו כוח לעמוד במיכשולים הרבים שבעצם ההקמה והאחזקה של הישיבה.
בתחילה לא היה מבנה לישיבה. התלמידים היו באים לביתנו הקטן בירושלים יום יום ובמשך שעות אחדות היו יושבים ולומדים. הם למדו בחברותא, ז"א לימוד בזוגות כשאחד בוגר יותר מהשני. כל יום היה מסתיים בשיעור שאבא נתן לתלמידיו. אמא היתה מגישה תקרובת שהכינה
במו ידיה.
אבא אסף בכוחות עצמו תרומות לאחזקת הישיבה שהקים ולרכישת מבנה עבורה. הוא נסע (על חשבונו) בכל הארץ למטרה זו. . חלק מהדרשות ניתנו לפני שבת הגדול (השבת שלפני פסח), חלק - לפני שבת כלה (השבת שלפני חג השבועות), חלק לפני שבת שובה (השבת שלפני יום הכיפורים ) וחלק – לפני שבת "זכור" (השבת שלפני פורים). הדרשות כונסו ל-4 חוברות מרשימות והופצו
71